היום תוקן המקרר

26/3 אז זה קרה,כנגד כל הסיכויים -זה הצליח,קודם כל ההיא ששלחה את ה-evaporator (פלטת קירור באורך של מטר בערך ששוקלת 4 ק"ג) שלחה אותו אוברנייט בעזרת פדקס והוא אכן הגיע בזמן,למרבה הצער,הגברת שקיבלה את הפריט בחברה שמטיסה אותו החליטה לשים אותו בצד-מזל שהתקשרתי שעה וחצי לפני שהטיסה יצאה!

בשעה 16:00 הפריט היה בידי,אספתי את קנדל והציוד שלו והפלגנו עם הדינגי כ-20 דקות הפלגה לכיוון הבוג'נגלס ברוח וים נקרא לזה מעניינים ,הגענו לסירה ואחרי 2 דקות בדיוק החל לרדת מבול,לימור סידרה בחוץ את כל מה שצריך ואני וקנדל התחלנו לעבוד, 4 שעות מאוחר יותר ואחד יחידה קנדל עשיר יותר בכ-350 דולר ויש לנו מקרר עובד בסירה!

חושך בחוץ וצריך להחזיר את קנדל והציוד שלו לחוף,הרכבתי פנס ראש על המנוע של הדינגי ,וירדנו שלושתינו לכיוון החוף-נסיעה איטית ורטובה אבל ממוקדת אל היעד....כעבור 2 דקות נסיעה נכבה המנוע-נגמר הדלק!!!, אנחנו צפים בשקט בחשיכה....העברתי את צינור ההזנה למיכל השני-קצת פמפומים ואחרי כ-10 משיכות בחבל ההנעה,רעש נעים של מנוע קרע את הדממה-ממשיכים....

עברו עוד 2 דקות נסיעה והפנס ראש נפל מהמנוע לים,עד שהסתובבתי אליו הוא כבר הגיע לקרקעית בעומק כ-2.5 מטר ועדיין דלק...זה היה ממש יפה באמצע מפרץ חשוך עיגול של אור בוהק מהקרקעית בצבע טורקיז....מכיוון שלא כדאי להמשיך להפליג ללא אור,לימור שלפה את פנס החירום שלנו(פנס שנטען על ידי סיבוב ידני של מנואלה) וסובבה את המנואלה במשך הרבע שעה שנותרה עד הגיענו לחוף...נפרדנו מקנדל לשלום ויצאנו לדרכינו חזרה אל הסירה....כעבור כ-רבע שעה עברנו מעל הפנס ראש שהיה בקרקעית-והוא עדיין דולק!

עשינו סדר בסירה-שמנו קצת שתייה במקרר ופרשנו לישון....

ה-mailboat הגיעה אתמול- זמן לעשות קניות

27/3 אתמול הגיע לאי הסירה של הדואר שהיא גם סירת האספקה,כלומר המכולות הקטנות שהיו ריקות מסחורה שלשום אמורות להיות עם מדפים מלאים ובתזמון סופר מוצלח-המקרר שלנו תקין....

אז ירדנו לעשות קניות,קנינו גם 2 כיכרות לחם טרי מהאופה המקומית וחזרנו לסירה והנה נגמר לו עוד יום.

אהה! , כמעט שכחתי-הסטייקים בשילוב עם הפירה והסלט הטרי יצאו דה בסט....

היום בלילה נכנסת רוח של 20-30 קשר מהצד היחידי שלא מוגן באיזור בו אנו עוגנים-מכיוון שאין מקום לברוח אליו, ומכיוון שגם כך אחרי 24 שעות בערך הרוח תתחזק אבל תחוג לכיוון צפון אשר ממנו אנחנו מוגנים,אנחנו נשארנו כאן וכרגע יושבים בכוננות ספיגה....וסירה מוכנה(הכל על הסיפון קשור ומאובטח)
                          

במהלך היום הצטרפו עוד הרבה סירות למפרץ שלנו,או כמו שאנחנו קוראים לזה -הנה מגיע עוד poor busterd  .....

ננסה להסביר מה בעצם קורה פה

28/3 אנחנו יושבים במפרץ ומחכים שהרוח תחליף כיוון , חשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לנסות לספר לכם מה בעצם אנחנו עושים כאן:

ברגע שניתקת את עצמך מכבלי העולם הרגיל והפכת להיות יחידה עצמאית בים,אתה בעצם כל היום עובד בלשרוד ולשמר את הקיים,קרוזינג זו דרך חיים ולא טיול קמפינג או שהייה בריזורט מפנק...אמנם יש פה הרבה שעות פנאי והתבוננות בטבע סביבנו,אך היום יום הוא מחוספס ותובעני...

כשסיפרנו לכולם שאנחנו יוצאים אל המסע,היה לנו ברור שהרושם יהיה שיצאנו לטיול ארוך-וזה ממש לא מה שאנחנו עושים,יצאנו לטעום דרך חיים שמעטים זוכים לחיות בה,יצאנו רק לדגום את זה לחצי שנה וכעבור חודשיים שנינו מסכימים שזו דרך חיים נפלאה.....אז אם שאלתם את עצמכם מה אנחנו עושים פה כל היום,התשובה היא שאנחנו חיים כאן חיים טובים ומתגמלים שדורשים מאיתנו לא מעט ומחייבים אותנו להיות בפוקוס על מה שקורה סביבנו....

אני מאמין שאין דרך באמת להסביר מה זה קרוזינג,ואני מאמין שבאותה מידה יהיה קשה להסביר מה זה החיים הרגילים בבית ביום יום של כולנו למי שלא מכיר חיים כאלה קודם,תנסו לנסח הסבר מה הם החיים ותראו למה אני מתכוון...כמובן שאתם צריכים לקחת בחשבון שאת ההסבר שלכם יקרא מישהו שלא חי באותה הצורה אותה אתם מנסים לתאר....

מעבר לכך רציתי לשתף אתכם בלילה המדהים שעברנו כאן,התחזית הייתה ידועה כמה ימים מראש ולכן הגענו ערוכים לרגע הבא-בשעה 03:00 בבת אחת עלתה הרוח מ-14 קשרים ל-36 קשרים מלווה בברקים וגשם שוטף(משפט כל כך קצר ותמים לעומת העוצמה של הדברים בפועל) ....במפרץ בו אנחנו נמצאים יש קרוב ל-20 כלי שייט על עוגן,במהלך הלילה מנועית אחת נגררה והייתה חייבת לתמרן בין הרבה סירות ברוחות העזות ולהטיל עוגן מעט רחוק מאיפה שעמדה מלכתחילה,מגה יאכטה ענקית שלמזל כולנו עמדה כחיץ בין כל הסירות במפרץ לבין החוף של החזירים,גררה עוגן במהלך הרוחות העזות ובשעה 05:00 היא הייתה על החוף לאחר שהעוגן שלה לא החזיק בעומס....

 זה תמיד עצוב לראות כלי שייט שנגרר לחוף,אבל הפעם הסיפור היה קצת שונה,מסתבר שיום קודם לכן הקפטן של המנועית הגדולה רב פה עם חצי מיושבי המפרץ ואפילו בקטע של נקמה עבר עם הסירה המהירה שלו ליד אחת הסירות שהוא לא אהב ועשה לה גלים חזקים מלווה בצעקות ונפנופי ידיים...אז בבוקר בתוך המולת הפטפוטים בקשר המילה שעלתה הכי הרבה הייתה "קארמה" מה שנקרא karma is a bitch ....על אף ולמרות הכל -זה ממש צובט בלב,בעודי כותב שורות אלו,מתבצע החילוץ של המגה יאכטה,שתי גוררות אחת חרטום אחת ירכתיים מחכות לשיא הגאות על מנת למשוך את המפלצת החוצה

ירדנו לחוף לבקר את החזירים שוב וגם כדי לקחת תמונות של המגה יאכט

החילוץ עבר בהצלחה והמגה יאכטה שוחררה מהחוף וכרגע עומדת על עוגן רחוק מכאן,אני מניח שיש סיכוי שיצטרכו לגרור אותה מכאן לתיקונים כי היא לא עצמאית כרגע...

thunderball grotto

30/3 העברנו יום של בטלה/אחזקה/ניקיונות

31/3 היום סוף כל סוף יצאה שמש טובה- שטים עם הדינגי לעגון מול הגרוטו-זה אי קטן שבתוכו יש מערה,את הפתח של המערה רואים רק בשפל,כשנכנסים פנימה יש חלל גדול עם תקרה גבוהה וקרני השמש חודרות מלמעלה וממלאות את המערה באור, בפנים דגים שוחים והעומק בסביבות 3 מטרים....בהחלט מרשים(אגב כאן שון קונרי צילם את אחד הבונדים שלו-תאנדרבול)

וביום יפה רואים מכאן את הכנרת (לא באמת-פשוט המשפט לא יצא לי מהראש-אז שפכתי אותו פה)

בכל מקרה, היה ממש כיף לשנרקל אל ובתוך המערה.

אח"כ נסענו לקנות בנזין לדינגי

וגם שוב לראות איך מאכילים  nurse sharks

בקיצור יום שגרתי עבר על כוחותינו -מחר ממשיכים דרומה!

עוד איגואנות ותקווה לאינטרנט ואספקה מחודשת

1/4 הרמנו עוגן והפלגנו כ- 5 מייל לחלקו הצפוני של אי שנקרא Bitter guana cay  פה יש שוב איגואנות,אבל הרבה פחות מורגלות לקרוזרים שמאכילים ולכן אמורות להיות חמודות יותר ושמנות פחות- הן חמודות יותר.....

איזה בטטות, יא אללה-אוכלות יותר מידי....

נהנו קצת בחוף חזרנו לסירה והרמנו עוגן ליעד הבא -בלאק פוינט סטלמנט ב- Greate guana cay

זה מחייב הפלגה  של כ-3 מייל דרך איזור מאוד רדוד דרך תעלה מאוד צרה שהפעם למרבה הצער היה צריך להאמין שהיא שם כי היה קשה לראות-אין על האמונה-עבר בשלום!(תזכורת לעצמי-לקנות צבע לשערות הלבנות החדשות של לימור).

אז מה נגיד-הורדנו עוגן במפרץ-בתקווה למצוא התיישבות פעילה עם סופר ומסעדות....אינטרנט יש! חלש אבל לא מתלוננים....

היה כבר מאוחר אז נשארנו בסירה והחלטנו לרדת לחוף מחר לשלל פעילויות נמרצות.

2/4 - ירדנו לחוף,הסופר נקרא Allderli friendly supermarket  הדבר היחידי שנכון זה השם משפחה -הם זוג מבוגרים עייפים ולא מחוייכים-החנות עצמה ריקה מתוכן וסחורה-הגברת ה"חייכנית" אמרה שמאוחר יותר תגיע המייל בואט-תהייה מלא אספקה,התרגשנו מאוד כי מאוד רצינו לחדש מלאי בשר,אטריות וירקות פירות.

הלכנו בינתיים לעשות כביסה בלאונדרומט החדיש שיש פה-ואללה איזה כיף של מקום-נקי מסודר מושקע ויש אפילו מדפים עם קצת סחורה....השארנו את הכביסה והלכנו מייד לעסוק בפעילות בהאמית מקומית...

כעבור כשעתיים של פעילות בהאמית מקומית-קמנו מהספסל מול הים והלכנו להזמין לחם למחר(2 כיכרות רגיל ואחד לחם קוקוס בבקשה...),במקביל ישבנו במסעדה המקומית המגניבה-הבחור שם שבה את ליבנו מייד-אני הזמנתי כמובן המבורגר קונכיה בעוד לימור דווקא הזמינה המבורגר קונכיה,ההבדל היה בתוספת בצד-לי היו טבעות בצל מטוגנות וללימור סלט ירוק.....היה טעים מאוד(אני מכור לקונכיה)...יצאנו לטיול רגלי באי להוריד את האוכל...

חזרנו למכבסה לגלות שיש עוד שעה לכביסה-אז חזרנו מייד לפעילות בהאמית מקומית!

כעבור כשעה וחצי הכביסה הייתה מוכנה, בינתיים גם הגיעה המייל בואט,צריך לתת להם זמן לפרוק, הופה לדינגי וחזרה לסירה....אבוי השפל הפעם יצא רחוק מהמקום של הדינגי-על הרצפה מלא קונכיות שבורות כמו סכינים סכנת פנצור לדינגי-התחתית קשיחה אבל בצדדים לבטי יש זמנקות(שומנים בצידי האגן) מתנפחות...הבחור החביב מהמסעדה בדיוק עבר באיזור והתנדב לעזור לגרור את הדינגי למים תוך כדי הנפה באוויר-לא ממש הצליחה ההנפה כי בטי בוא נגיד -לא שוקלת מעט......אבל לפחות הגענו עד המים בלי פאנצר בדינגי....

אחה"צ חזרנו לחוף והלכנו מתרגשים לחנות לרכוש מוצרים-אכזבה גדולה-הם לא הזמינו אוכל-רק מוצרי ניקיון ומלא פחיות שימורים......אז חזרנו בידיים ריקות לסירה...לא לפני שעברנו דרך המסעדה והזמנו למחר סלט קונכיה טרי!!!

3/4 בהתרגשות רבה ירדנו לחוף עם מזימה-סלט קונכיה,לחם,להזמין פיצה,ללכת להתקלח במקלחת מטבעות,לאכול פיצה....ומייד שמנו פעמינו למסעדה לאכול סלט קונכיה קר ולקחת את הלחם שהזמנו,הסלט היה במהלך הכנה,אז הלכנו להביא את הלחם וישבנו מתרגשים לקראת הסלט-ואז הסלט יצא-זה היה סלט טעים-כמו שאומר חבר יקר שלי אורי(מרקו)-ללקלק ת'אצבעות!!!

בחוצפתנו המתוכננת מראש הזמנו מיד פיצה גדולה עם תוספות קומבו-גבינה,פפרוני,בשר,פלפל ירוק,פטריות וכו'....

ואמרנו שאנחנו קופצים להתקלח ותכף נשוב, למרבה הצער הגברת במקלחת מטבעות,הייתה בדיוק בכנסיה(פסחא) ולכן הלכה הבייתה להחליף בגדים-למרות הסדק במזימה לא נשברנו ומייד פנינו לפעילות בהאמית מקומית נמרצת על הספסל מול המכבסה...כעבור כשעה היה ברור שהגברת מהמקלחות לא מוצאת בגדים בארון,אז הלכנו לאכול פיצה....בעודינו יושבים ומחכים לפיצה,המקום התמלא וצופפו אלינו לשולחן זוג קרוזרים ,בעוד השיחה קולחת חלפה לה שעה נוספת והנה הפיצה מוגשת לשולחן-מה נגיד לכם -שווה את ההמתנה!....סיימנו עם הפיצה (שאריות ארוזות למחר כך) והלכנו להתקלח.....

סיפור המקלחת- כאשר קיבלנו את הסירה נמסר לנו שהדוד מים חמים בסירה מפוצץ ובנוסף גלינו שהמשאבת ריקון מקלחת שרופה,משאבה זה קל -פשוט לקנות ולהרכיב לגבי הדוד הבעלים אמר שאפשר כאשר נגיע לקי לארגו לשלוח בחור שירכיב לנו דוד חדש-וכל העסק לא אמור לקחת יותר מיומיים שלושה-מתוך הכרות מעמיקה עם יומיים שלושה-בחרנו לוותר על החוויה ולהשאר ללא מים חמים ,כי גם ככה אנחנו מפליגים לטרופיקס ושם חם כל הזמן....איזה טעות!  לעומת זאת ובדיעבד,אנחנו שמחים שלא חיכינו לדוד חדש,זה היה עלול להפוך את ההתחלה המחוספסת של הקרוזינג לקשה מנשוא ולכן אני שמח על כך-אגב משאבה כן קנינו והרכבנו(זה היה חכם).

אז כל עוד היינו בפלורידה ולא היה מספיק חם או מושך להתקלח בים,מילאנו דלי גדול במים והוספנו אליו 2-3 קומקומים שורקים של מים רותחים ובעזרת כוס מדידה גדולה עשינו מקלחות בתוך הסירה.

עם הגעתנו לבהאמס ,התחלנו להתקלח בים-קופצים למים להרטבה-עולים להסתבן-קופצים למים להורדת הסבון-עולים למעלה ונשטפים במים מתוקים במקלחת סיפון....מכיוון שבכל יום בבהאמס לפחות כריש אחד שוחה מתחת לסירה  או ליד, המקלחות הן זריזות ולרוב תוך כדי שאחד משגיח מלמעלה ששום כתם שחור לא יפתיע את המתקלח שבמים(זה לא באמת מסוכן-סתם לא נעים).

בנוסף בחלק מהימים נעזרנו במקלחת שמש-זו שקית גדולה שחורה שממלאים במים ומשאירים על הסיפון כל היום,לקראת הערב המים בפנים חמים מאוד וכיף להתקלח בהם-לשקית מחובר צינור עם ברז ותולים אותה בעזרת מעלן(החבל שמרימים איתו מפרשים( מעל הראש....

אחרי שסיפור המקלחת סופר, אני מניח שברור למה היינו מוכנים לשלם 4 דולר כל אחד עבור מקלחת מים חמים וזורמים של 8 דקות על הדקה!

וואו זה היה כיף,תראו איזה חיוך:

נסענו בדינגי הביתה לערב של ספר טוב ושאריות פיצה....

הימים בבלאק פוינט

4/4 העברנו יום שלם בסירה,הרבה מחשב ,אינטרנט ספרים ומוזיקה....

5/4 קמנו בבוקר ליום איטי בהאמי טיפוסי.....לקראת הצהריים נסענו בדינגי לטיול בחלק אחר באי-ממש מול הסירה יש שטח גדול ורדוד שבשפל נחשף ובגאות נעלם,אז נסענו לטייל בו וגם כבר לטיול קצר לצד השני של האי לראות את האוקיאנוס

בערב מאוחר בעוד אנו מתארגנים לסירה,אנחנו שומעים את הרולר רץ(שמתי חתיכה קבנוס על החוט אמרתי נראה....) מייד יצאנו ובשיתוף פעולה מהיר ויעיל העלנו לסיפון את זה:

הבחור נקרא horse eye jack   למרבה הצער ללא ערך תזונתי ועל כן הוא שוחרר לאחר כבוד ושחה מייד לדרכו....

תמיד שאנחנו תופסים דג ושולפים אותו מהמים אני מדמיין לעצמי שבקהילת הדגים יצא דיבור כזה שלפעמים יש אוכל במים שאם אתה אוכל אותו ,אתה נעלם ועובר לגן עדן-מקום מה זה מגניב,יש אפשרות לבחור שם את הטמפרטורה של המים,מלא צמחייה מגניבה וחרקים טעימים,התאורה שם זה משהו משהו והכי חשוב,יש שם מישהי שמנקה לך כל בוקר את הזימים .....

זה הרי רק הגיוני כל פעם שדייג מוציא דג מהמים -מה שהדגים האחרים רואים זה דג שהלך לאכול משהו ופתאום נעלם,זו גם הסיבה שכאשר יש פיתיון במים הדגים ישר מנסים לקחת אותו....כדי להגיע לגן העדן.

לגבי ג'ק, במקרה שלנו,מכיוון שהוא הוחזר למים,הוא הפך להיות תמהוני בקרב חבריו הדגים,עד היום הוא מספר להם את אותו סיפור,איך חללית(הסירה) עם שני חייזרים(אנחנו) הוציאה אותו מהמים,שמו אותו בתוך תא מיוחד לניתוחים בצבע כחול(הדלי) ואז אחד החייזרים עשה בו ניסויים תוך כדי הקרנת אור אנרגיה(הפלאש של המצלמה)-"אני לא באמת יודע מה קרה שם,ואולי טוב שכך,אבל אחרי האור החזק מצאתי את עצמי שוב שוחה פה....",הוא ממלמל לפחות פעם ביום....

6/4  קמנו בבוקר וגילינו שמשהו חשוד בהתנהגות של המצברים-פה אני צריך להכות על חטא.....היו כל כך הרבה דברים לעבור עליהם בסירה כשקיבלנו אותה,והבעלים אמר שהמצברים בסדר-אז בטפשותי לא בדקתי אותם(בכל זאת צריך לפרק את אחת המיטות בשביל להגיע אליהם).

פרקתי את המיטה וחשפתי את המצברים-יש פה 4 זוגות של מצברי 6 וולט של עגלות גולף, כל זוג נותן 12 וולט וכל ארבעת הזוגות מספקות חשמל לכל צורכי הסירה.

בבדיקת המצברים לתדהמתי גיליתי שחוץ מזוג אחד של מצברים בשלושת הזוגות האחרים התאים יבשים לחלוטין!!! במצברים כידוע ניתן למלא אך ורק מים מזוקקים,מיד פתחתי את הלוקר בו יש מים מזוקקים,רק בשביל לגלות שזו בכלל חומצת ניקוי ולא מים מזוקקים....

צריך להשיג מים מזוקקים,בבית או בציביליזציה,פשוט נכנסים לחנות המקומית וקונים גלון מים מזוקקים(כאלה בשביל המגהץ),אבל פה לא שמעו על זה.....האופציה השנייה היא לזקק מים בעצמנו,אבל נראה שצריך פה איזה 2 ליטר לפחות וייקח לנו כ-4 שעות אם לא יותר תוך כדי בזבוז כמויות אדירות של גאז בישול....לאחר סיבוב בכל רחבי האי,אחד מהמקומיים אמר לי "תשים במצבר מי גשם,זה מה שאנחנו עושים.....",ואללה צודק(מי גשם הם אחרי זיקוק מהטבע), ואתמול באמת ירד גשם,אבל מי חשב לאסוף.....אז זהו,מסתבר שבכפר חשבו על לאסוף, הבעל של ההיא שאופה לחמים,מחזיק חבית כחולה של מי גשמים,אבל לא היה לו במה לתת לי את המים,ההיא מהמסעדה שמכינה את הקונכיות והפיצות,היה לה דלי פלסטיק קטן שהיא תצטרך חזרה...אז לקחנו כ-2-3 ליטר בדלי הקטן ושמנו פעמינו חזרה לסירה-מה אני אגיד לכם-המצברים היו צמאים!!!!

,לאחר סיום הפרויקט ירדנו חזרה לאכול איזה המבורגר קונכייה ולהחזיר את הדלי...

חזרנו הביתה בצהריים למקלחת סוף יום ופרשנו לנוח עם ספר -בכל זאת כבר 15:00 צריך לסגור את היום,לא?!

7/4 היום יום פשוט- המבורגר(מה לעשות אני מכור) מקלחת ומכיוון שיורד גשם,אז דלי לאסוף מים!

מחר אנחנו מתכננים להפליג דרומה יותר להיערכות לקראת הפלגה החוצה מהאקסיומה לכיוון לונג איילנד בהאמס....נקווה שיפתח איזה חלון מזג אוויר, כי הימים פה עפים ללא הכרה....

Farmers cay מעבדות לחירות

8/4 קמנו בבוקר מוקדם היום מפליגים דרומה למקום שנקרא little farmers cay  תכף נספר את הסיפור שלו....בכל מקרה שם אמור להיות מכולת קטנה,מסעדה נחמדה,קצת אינטרנט ואפילו צבי ים בשפע.....הרמנו עוגן ויצאנו לדרך - ניווטנו החוצה בין כל הסירות שהיו במפרץ ומיד פנינו להפליג דרומה, הרוח הייתה בסביבות 18 קשרים,החלטתי לרמות קצת אז הרמתי מאסף ופתחתי חלוץ -מה שנקרא צמצום רביעי(צמצום-כאשר הרוח חזקה מידי והעומס על הסירה גדול מידי,צריך להקטין את שטח המפרש לרוח ולכן מצמצמים את גודלו באופן פיזי,לרוב מתחילים בראשי יש לו עד 3 צמצומים,לחלוץ יש 3 ולמאסף יש שניים-אנחנו הפלגנו עם מפרשים מלאים אבל בלי ראשי,לכן קראתי לזה צמצום רביעי)-וואו יצא סיפור שלם  בתוך סוגריים-טוב שלא הגזמתי!

ההפלגה הייתה כיפית מאוד ועברה בנעימים ללא הפתעות מיוחדות,כעבור 9 מייל ושעתיים הפלגה הורדנו עוגן קצת צפונית לפארמר הקטן-מול סלע שנקרא סלע התנור

הסיפור מאחורי פארמר קיי-לפני הרבה הרבה שנים כשמישהו איפשהו הבין שאנשים שחורים הם אנשים לכל דבר-בוטלה העבדות! אחת מהנשים ששוחררה מעבדות,קיבלה זכות לגור באי מבודד,אליו עברה עם שני בניה מאז חלפו דורות,הבנים נישאו לנשים שבאו ממקומות אחרים, וכיום גרים באי 56 תושבים.

9/4 אינטרנט אין פה(אנחנו יחסית רחוקים) אז יצאנו לנסיעה עם בטי-וואחד נסיעה לכיוון פארמר-בתוכנית -קניות,ארוחת צהריים וקצת אינטרנט....עם כניסתנו למפרץ אחד המקומיים מצביע למים ואומר שימו לב לצבים....

עוגן קדמי במים וירכתיים על החוף,דורכים על יבשה-תוך 2 דקות בערך מקומי ראשון מציג את עצמו -"אני פה יכול לארגן קונכיות טריות אם אתם רוצים",סבבה אמרנו ,אולי אחר כך,"אם תרצו אני פה על המזח",סבבה אמרנו,אולי אחר כך,"אני פותח את הקונכייה מולכם",סבבה אמרנו, אולי אחר כך....

הלכנו לזרוק זבל בפחי אשפה-ליד יש קופסא לתשלום(תרומה) על פינוי זבל מישהו רשם לשקית קטנה 5 דולר לגדולה 7,שלנו הייתה בצבע לבן אז שמנו 2 דולר.

התקרבנו למכולת וגילינו שהיא סגורה ונעולה-זה הגיוני סירת אספקה-המייל בואט תגיע רק מחר,אז יצאנו לטיול רגלי באי,על תחילת הטיול אני מבקש מלימור לעצור כדי שאצלם אותה,באותו רגע מאחורי בסיבוב הכביש,ניידת משטרה חדישה עם שוטר בן 17 בערך במדים מצוחצחים ומוקפדים,עוצר כדי לא להפריע לצילומים....

יצאנו לטיול נחמד,בסופו הגענו לקצה האי ליאכט קלאב המקומי,עצרנו לשתות דיאט קולה אצל איש מקסים שמנהל את המקום,קצת אינטרנט ויצאנו חזרה לדרכנו...

בחזור בחור מקומי שני הציג את עצמו בעודו מתנודד קשות עקב צריכת אלכוהול בשעות הצהריים-"שלום אני בלארשארטינש" (לא הבנתי את השם) "אני מפסל פסלים בעץ",אהה נחמד אמרנו ,ראינו באמת שלטים בדרך, ומיד פנינו להמשך דרכינו,אז הציג עצמו הבחור המקומי השלישי -"היי אני (לא זוכר),ואני המדריך המקומי,אם תרצו ללכת לשנורקל או טיול למערות,אשמח לקחת אתכם", סבבה אמרנו,אולי אחר כך....

הגענו לבר-מסעדה של האי,נכנסנו פנימה,בדיוק מנקים כי אתמול הייתה חתונה גדולה,את פנינו קיבל אדם מבוגר אך נמרץ בשם טרי,ביקשנו תפריטים כי היינו מתים מרעב,טרי נתן לנו תפריטים והעביר אותנו לבר,בדרך שאל מאיפה אנחנו ואמרנו ישראל,טרי התיישב לידנו ושאל אותי כמה מונה האוכלוסיה כרגע בישראל,עניתי בסביבות 7 מיליון,ואז הוא שאל כמה מהם פלסטינאים,לימור מיד הודיעה לי שהיא רק תשתה משהו....לי לקח עוד איזה כמה משפטים מצד טרי שהיה בקיא מאוד בכל מה שקורה בישראל,ושאל אם בבחירות האחרונות הצבענו לנתניהו,וסיפר שהוא גר בלוב 10 שנים, ושהוא היה בכל המדינות במזרח התיכון חוץ מישראל ויוגוסלביה(פורמר יוגוסלביה הוא אמר)...ואז גם אני נזכרתי שאני בעצם לא רעב אלא רק צמא.....

אז שתינו בירה...בינתיים נכנס בלארשארטינש כולו מתנדנד וקיבל מיד מילוי של הבקבוק הריק שהיה לו ביד ,תוך כדי מזיגת אלכוהול לבחור שמפסל בעץ שמענו הרצאה שלמה על ההתפתחות של הישראלים והפלסטינאים ואיך הכל התחיל מיוסף במצרים ושבעצם העותומנים והרומאים גרמו לקרע בין הפלסט..........לא מתאים אמרנו לטרי,אנחנו לא פוליטיקאים,אנחנו בני אדם שאוהבים בני אדם ומטיילים בעולם,זה לא עזר וספגנו הרצאה מעייפת מאוד ומלאה באי דיוקים אם כי באופן מפתיע רחבה ומעמיקה ואולי אפילו מעניינת (לי תתחת)....

 יצאנו משם מותשים ורעבים,הלכנו לחפש את ההוא מהקונכייה,אבל הוא כבר לא היה שם,אז עלינו על הדינגי וברחנו לסירה לאכול משהו....

10/4 העברנו יום בסירה ,לקראת הצהריים וירדנו לחוף ממול לחפש מערות, ואפילו מצאנו אחת וגם תוך כדי טיול אפילו הגענו לאיזה חוף מגניב ונסתר מהעולם-עם פתח לאטלנטי...

מחר עושים סטייגינג(מעבר לנקודה לפני יציאה להפלגה).....