4/5-שני
בבוקר,אני רוצה להזמין אלטרנטור חדש ומתחיל לבדוק אפשרויות:
-באתר של החברה יש הפנייה לסוכנת מקומית
ואין אפשרות להזמין אונליין
-את הסוכנת שניתן להזמין דרכה,אנחנו כבר
מכירים ,בזמנו שחיפשנו פחמים היא הודיעה לנו שפחמים דרכה יקח בערך כשבועיים עד
חודש-אז אנחנו מניחים שאלטרנטור זה שנה ושבוע.
-מצאתי חברה באינטרנט שתשלח לנו את
האלטרנטור ,אבל משהו באתר לא הסתדר ,השארתי מייל בהול-הם חזרו אלי ביום רביעי!
-בחיפוש אינטרנטי מצאתי west marine בפווארטו ריקו בצד המזרחי בעיר fajardo
,הרמתי אליהם טלפון,הם מסרו שאין להם במלאי,אבל הם יכולים להזמין מארה"ב,זה
ייקח שלושה ימים....שאלתי מה לגבי משלוח בתוך פווארטו ריקו אחרי הגעת
האלטרנטור,הגברת ביררה עם הבוס ואמרה שהם לא עושים דברים כאלה,אני צריך להגיע
עצמונית לקחת (5 שעות נסיעה) או לדאוג להובלת פנים בעצמי-ואז לימור הביאה את הרעיון! -שכח מהגברת
ותזמין דרך האתר שלהם-עד אלינו!
וכך עשינו,הוצאתי הזמנה דרך האתר של west marine
לדגם הספציפי,זמן הגעה צפוי של הפריט-מחר!
5/5 יצאנו ליום סיבובים עם הרכב,עשינו
קצת קניות והכי חשוב קנינו עציץ ושוקולד לפקידה של המרינה המקומית,החמודה הזו עזרה
לנו המון:
1. כשהגענו לבוקריאון-היא הזמינה עבורנו
מונית
2. באדיבות רבה- היא מסרה לנו את הסיסמא
לאינטרנט של המרינה(לחברים בלבד)
3. היא הסכימה לשמש ככתובת למשלוח עבור
הפחמים של המתפיל
4. היא הסכימה לשמש ככתובת למשלוח עבור
האלטרנטור
וכל הכתוב לעיל כאשר אנחנו בכלל עוגנים
מחוץ למרינה! ועם חיוך ורצון מלא לעזור....
סיימנו את היום בסביבות שעה 1630 בדרכנו
חזרה למפרץ-חולף אותנו רכב של פדאקס-כלומר האלטרנטור הגיע!
הגענו למשרדים של המרינה ובהחלפות
חיוכים ומילות תודה מסרנו את העציץ והשוקולדים וקיבלנו את האלטרנטור החדש....
תקשיבו-פדאקס שילוח בינלאומי- אני מוריד
את הכובע! פעמיים כנגד כל הסיכויים ולמרות כל ההפחדות בפורומים ובספרות-קיבלנו
מעבר לים ,פריט חשוב עבורנו בתוך 24
שעות!
6/5 יום רביעי,נסענו להחזיר את הרכב
במאיהגואז,הבחור היה נחמד והקפיץ אותנו חזרה לבוקריאון,אנחנו שוב בלי רכב....אבל
מאובזרים הייטב.
במהלך היום אנחנו מגלים שהמנוע החשמלי
של המתפיל על אף פחמיו החדשים מסרב לעבוד כמו שצריך ומתחמם(בבירור מסתבר שהוא מושך
זרם גבוה מידי-כנראה בגלל נתק פנימי כלשהו).
7/5 יום חמישי- מעבירים יום בשיעורי בית
לקראת המשך ההפלגה ומנסים לפענח את מזג האויר-צפונית אלינו במרחק גדול משתוללת לה
סערה טרופית קטנה בשם אנה ואנחנו פה מושפעים מאיזה אפיק ולא מקבלים את השקט הנדרש
מרוחות הסחר...
הסבר ממש פצפון על רוחות הסחר- באיזור
קו המשווה יש רוחות מאופיינות בכיוון ובעוצמה שמנשבות כל הזמן,למעט כאשר תבנית מזג
אויר מסיטה אותן ממסלולן,לדוגמא חזית קרה או רכס או אפילו שקע ברומטרי.
בדרך מזרחה
(נגד הרוח) כאשר המערכת מופרעת -אנחנו
מפליגים!,בנוסף לכך יש אפקט באיזור האיים של רוח קטבולית(רוח לילית שמקורה בפליטת
חום היבשה בלילה) ,רוח קטבולית,לרוב באזורנו ורק בקרבת החוף, עוצרת את רוחות הסחר
של ה-25 קשר ומורידות אותן ל-אפס קשר....בדרך כלל בין השעות 2200 ל-1000 בבוקר למחרת...ואז זה הזמן להפליג
מזרחה.
עד יום חמישי הקרוב,האפקט הזה מבוטל וישנה התחזקות של רוחות הסחר בגלל
איזה אפיק שמאפיק באיזור...(הבנו את זה רק כשבר היינו בקייפ קאבו רוחו-ראה
בהמשך...)
8/5 שישי בבוקר או למעשה חמישי בלילה
קמים ב-0400 ויוצאים בסביבות 05:30 עם החשיכה לכיוון קייפ קאבו רוחו,דילוג קצר של 8 מייל.
הגענו כעבור שעתיים ,כאשר כל הדרך עברה
בנעימים ורק בסוף חטפנו את הסוול הקאריבי-מה שנקרא כאן הריקוד הקאריבי-בגלל גובה
ועוצמת הסוול אתה מתקדם שני צעדים קדימה
ואחד אחורה....
הורדנו עוגן על עשבייה צפופה שתפסה את
העוגן בכיף ולא הראתה סימנים שתשחרר אותו עד שתתבקש על ידינו....במפרץ בצידו השני
עגנה קאטמארן שאחרי כשעה עזבה את המפרץ והפליגה צפונה,נותרנו לבדינו במפרץ,בזמן
הזה הרוח עלתה למשבים של 25-30
קשרים,הסוול בתוך המפרץ לא היה מהנעימים וכבר התחלנו בגעגועינו למקום אחר-לא משנה
איזה, ואיפה.....
חלפה לה עוד שעה ומכיוון הים הקאריבי התעופפה לכיוונינו מפרשית קטנטונת -28 פיט במהירות על והטיית "הנה
הולך התורן"-על סיפון הקטנה 2 בחורים צעירים מדרום אפריקה שלא בזבו
זמן,עוגן(מורד ומועלה ידנית) במים ,ניפוח דינגי עם רגלית,הרכבת מנוע והופ הם בדרך
לחוף עם 8 מיכלי מים של 4 ליטר כל אחד ובחיפושים
אחרי אוכל....הם מסיימים לג של כ-260 מייל מאיזה אי קאריבי
במזרח..
בדרך הם עצרו לידינו להגיד שלום ולשאול
מה קורה בחוף כאן, ואיך הם יכולים להתחמק מהרשויות בלי לעשות כניסה רשמית לפווארטו
ריקו,כעבור כשעתיים הם חזרו אחרי שאכלו לשובע באיזו מסעדה מילאו את המים ,עצרו שוב
לידינו לשאול אם יש לנו קצת מריחואנה או אם אנחנו יודעים איפה להשיג,כמובן שבכיף
מייד נתנו להם כרבע מהמלאי הפרטי, ואת הטלפון של הבן אדם כדי שיוכלו
להתארגן....(בצחוק כמובן!- אמרנו להם שאין לנו מושג ושאנחנו לא מעשנים),הם סיפרו
שהם בדרך לעצור בפאבים של בוקריאון לשישי בלילה וכבר בשבת לצאת לעבר דומיניקן
רפובליק...
מדהים היה לראות אותם מפליגים בסירה
הקטנה הזו - העולם באמת שייך לצעירים!
הם המשיכו בדרכם ושוב נשארנו לבדנו
במפרץ, תחזיות מזג האוויר לא טובות כל כך ודי מונעות המשך הפלגה מזרחה לכיוון איי
הבתולה הספרדיים, בערך עד יום חמישי בעוד שבוע.
מכיוון שלא מפליגים עד יום חמישי, במפרץ הנוכחי הכל מתנדנד והאינטרנט איננו החלטנו לעשות הפלגה חזרה לבוקריאון
(אמור לקחת כשעתייים),זה היה ה-back step הראשון שלנו מאז תחילת המסע
ובדיעבד הוא היה חכם מאוד...
9/5 בלילה שבין שישי לשבת בשעה 0300
מתעוררים ולא מבזבזים זמן,הרוח עומדת והים רגוע,בזמן הכנת הקפה כבר מרימים מפרש
ראשי(למטרות ייצוב) ומרימים עוגן,את הקפה כבר שותים to-go ....
הדרך צפונה ארכה כשעה בלבד ונכנסנו
למפרץ בוקריאון בלילה חשוך עם מעט אור ירח,מפליגים במהירות של 2 קשרים במכוון בתוך
המפרץ ,מכיוון שאנחנו יודעים שהמפרץ שורץ סירות חשוכות...
שעה קסומה-המים במתכונת ראי,האוויר עומד ונעים
בלי רוח כלל ,ריחות באוויר של צמחיה מההרים ואווירת שלווה,הורדנו עוגן,כיבינו מנוע
,האור עולה,הדממה נשברת בציוץ של ציפורים-ויאללה יוצאים לחמישה ימי חופש!
10/5 יום ראשון-מעבירים בבטלה את
הבוקר,פרץ קצר של אנרגיה גורם לנו לפצוח בניקיונות בסירה,ולעשות מעט אחזקות-שפשוף
כל הנירוסטות עם חומר מיוחד להסרת חלודה והברקה
,חיזוק כל קטבי המצברים ומילוי נוסף
של מים מזוקקים הפעם עד לגובה הנדרש-נראה שהמצברים גמורים,הם עובדים ונטענים,אבל
פורקים יחסית מהר,הם לא מתנהגים כמו בנק של 900 אמפר שאמור לתת חשמל ל-יומיים בלי
טעינה בכלל..זה לא מצדיק החלפה של המצברים,מה שכן בהחלט צריך לעשות להם תהליך שנקרא
אקווליזינג-אבל זה מצריך מתח חוף,מטען שיודע לעשות טעינת יתר ואת שניהם אין
לנו!-אז נמשיך איתם ככה-לא אסון...
אבל הכי הכי חשוב,מכיוון שהמתפיל עושה
בעיות,צריך להיכנס לקמצנות על מים,ומכיוון שלמתפיל יש משאבת לחץ נמוך(שלא ממש נדרשת
לתפקודו התקין גם כשהוא עובד) אשר שואבת מים מהים,אז חיברתי לה צינור וברז בכיור
של המטבח-ככה את הכלים נשטוף בעזרת מי ים(ללא הגבלה) ורק בסוף ניתן פיניש עם מים
מתוקים(יעני בקמצנות)...
11/5 יום שני-יוצאים לטיול דינגי קצר
במנגרובים לידינו-לא היה כזה מעניין-גם זה קורה לפעמים...יצאנו לקנות לחם בסופר
ולהפקיד את מיכל הגאז אצל ההומברה המקומי למילוי ואיסוף למחרת היום..
איך עפים פה הימים.....
