20 ביולי 2015

לעלות בשביל לרדת ואז בכלל הצידה!


17/4 קמנו על הבוקר וחיש מהר ירדנו לחוף עם הדינגי להשלמות אחרונות של קניות,תדלוק של הרכב השכור והחזרה שלו ותדלוק מיכל דלק דינגי(סמי שתה די הרבה לאחרונה...).
הכל עבד ע"פ התוכנית והנה שעתיים אחרי,הרכב הוחזר,המיכל בשביל סמי מלא בבנזין טרי עם קוקטייל שמן 2 פעימות בדיוק במידה שהוא אוהב...קצת קניות, 4 בקבוקי יין שמן מנוע ויאללה מפליגים צפונה לאורך האי,שם נעביר לילה ויום מנוחה. הפלגנו צפונה כ- 20 מייל,ההפלגה עברה בנעימים והגענו ל- calabash bay עם שעת ערב להורדת עוגן קצת לפני שקיעה....במהלך כל היום בודקים שוב את החלון שנפתח במזג האוויר , קשה להאמין-נראה שאפשר להגיע איתו עד פווארטו ריקו כולל המעבר הידוע לשמצה  mona passage -פרטים על כל אלו בהמשך....
העברנו ערב נעים על עוגן ולמחרת בבוקר קמנו בעצלתיים מאוחר ליום מנוחה שכולל ארוחת צהריים בריזורט קרוב שנקרא santa maria resort -אכלנו תבשיל/מרק/קדירה לא יודע להגדיר בדיוק של קונכיה תפוחי אדמה ושאר ירקות- באנגלית זה נקרא conch chowder  שהיה מדהים והזמנו לנו grouper fingers שזה חתיכות של דג לוקוס מטוגנות בביצה ופירורי לחם וכמובן למכור הראשי מנה של קונכיה מטוגנת....הכל היה מדהים וטעים...


זה היה החלק של העלייה...
19/4 הירידה- מפליגים עכשיו טיפה הצידה משהו כמו 4 מייל רק בשביל להקיף את הקצה הצפוני של לונג איילנד ואז יורדים דרומה,את אותו המרחק שעלינו צפונה אתמול פלוס עוד קצת סה"כ 50 מייל...וכל זאת בשביל להגיע לClarence town  ששם בכלל נפליג מזרחה(זה החלק של הצידה!).
החשיבות של להגיע לקלרנס נבעה מהצורך להצטייד בכמות מספיק גדולה של דלק למסע המתוכנן,בחישובים שעשינו (נפרט בהמשך) הגענו למסקנה שצריכים לצאת  מקלרנס עם 130 גלון דלק וזה אומר לרכוש 2 ג'ריקנים חדשים כתוספת למיכל הסירה (100) והג'ריקנים הקיימים(20) .
במהלך ההפלגה גילינו לצערנו שהמנוע החשמלי של המתפיל מים(חיים) חולה מאוד  ולכן רגע לפני יציאה למסע שיפורט בהמשך אנחנו תקועים בלי מתפיל להכנת מים...
כאשר הגענו לקלרנס טאון הורדנו עוגן וחיש מהר התארגנו לירידה לחוף לנסות אולי להספיק לתדלק ולרכוש ג'ריקנים ,אבל כבר מאוחר כאן לכל זה-אז נתאפק עד מחר.
 20/4 על הבוקר רוקנו את כל הגריק'נים בסירה למיכל והצלחנו למלא אותו עד תום, נסענו לחוף רכשנו 2 ג'ריקנים ויחד עם ה-4 שהבאנו איתנו נסענו לתדלק את כל ה-6.רצינו גם לעשות כביסה אבל במרינה לא הסכימו שנשתמש במכונות אפילו בתשלום אקסטרה כי זו המדיניות החדשה משלשום-רק מי שקשור במרינה רשאי להשתמש במכונות....בנוסף האיש של הדלק לא נמצא כרגע ויחזור בעוד כבערך עד ככה דקות...
בצד השני מול הרציף יש מזח ישן,במרחק של 3 דקות הליכה תחנת דלק...אז הלכנו לשם....

מילאנו 6 ג'ריקנים,ובעזרת מעט חוצפה ישראלית ונהג משאית שמן וחביב אחד היינו חיש מהר ליד הדינגי עם ג'ריקנים מלאים..



כאשר חזרנו לסירה לקראת 15:00 התקבל מייל מהבחור הטכני של המתפיל שקבע באופן רשמי שהפחמים/מברשות במנוע שחוקות וחייבים להחליף אותם.
תומר מפרק פחמים מהמנוע של המתפיל

ירדתי במהרה לחוף על מנת  להשיג פחמים חדשים עבור חיים,השעה הייתה כבר 16:00 רוב האנשים מסיימים לעבוד כאן בשעות הללו,הצלחתי איך שהוא להבין שבמרחק 10 מייל צפונה יש חנות שבה אולי ניתן להשיג פחמים כאלו או דומים,בזריזות הלכתי ברגל מרחק חציית ים סוף לסוכנות השכרת רכב , ושכרתי תמורת הון קטן את הגרוטאה של המגרש...נסעתי בזריזות לגלות שעד מחר אין עם מי לדבר.....

21/4 על הבוקר חיש-נסיעה ברכב כולל עצירה בכל מקום אפשרי לחפש פחמים,וכולם משיבים בשלילה...מצאתי את עצמי מגיע מקלרנס טאון(החלק הדרומי של לונג איילנד(  עד הקצה הצפוני ביותר של האי ושם מצאתי מרינה שנקראת stella maris  איתרתי את מכונאי הסירות המקומי והודעתי לו שיש לו משימה , כי אנחנו צריכים נס....הבחור נרתם למשימה,ולקח אותה ברצינות,משהו במבט שלי הודיע לו שחייבים ...חייבים פתרון,כאן ועכשיו....תוך 10 דקות היו בידי שני פחמים שהיו גדולים וקטנים מידי-הם היו רחבים מידי בשביל להכנס למקום שלהם במנוע אבל היו גם צרים מידי בשביל להיתמך במסילה בה הם יושבים,הם הורכבו בהפלגה(רגע קופצים לעתיד) אבל בגלל אי התאמה הצלחנו לייצר מים במשך כשלוש שעות בלבד עד לקריסת המערכת-גם טוב! 42 גלון מים-לא הולך ברגל....(חוזרים להווה)...החזרתי את הרכב השכור,חזרתי לסירה ,הרמנו את הדינגי על כל ציודה לסיפון ויצאנו לדרך.......