הקיל-החלק הכי תחתון וכבד במפרשית
8/3 -מחליטים לשפר עמדה,לקראת רוחות
חזקות שכבר התחילו ויתגברו במהלך הימים הקרובים.
הגן עדן הקטן שלנו ,כמעט מושלם,אך לא
מספק ממש הגנה מהסוול(גל עומק) האטלנטי ולכן יש צורך בשיפור מיידי.
מעט דרומה במרחק 10 דקות הפלגה נמצא Hofman cay איזור מוגן מאוד שהוא מחובר לעוד מספר קיי מדהימים שחייבים לטייל בהם מפאת
יופיים, הבעייה באיזור הזה שהמים רדודים עד רדודים מאוד.במעבר להופמן עצמו יש
נקודה שעומק המים הוא 1.1 מטר ע"פ המפה, בשיא
הגאות המים עולים בכ-90 ס"מ , כלומר 2 מטר עומק למשך כשעה,השוקע שלנו 1.90 ....מה שנקרא צפוף אחולשלוקי....אבל כפי
שנאמר ע"י חכמים ממני-
life avoiding the weather, is
not a life at all !!!
אז הוחלט לנסות לעבור,מה שכן בגלל שזו
פעם ראשונה שלי במצב כזה צפוף ומכיוון שהרוח לרעתנו,כלומר דוחפת את הסירה לתוך
האזור המסוכן במהלך התמרון,הוחלט לנסות את המעבר שעתיים לפני שיא הגאות,כך שבמידה
ונתקע בחול,ץוך כדי הערכות לחלץ את הסירה בעזרת הטכניקות הידועות(הטיית סירה
באמצעים שונים...), המים יעלו וישפרו את מצבנו לחילוץ מוצלח...
החלטה גאונית,חכמה,אמיצה,עם מחשבה
מאחוריה אבל דבילית לחלוטין! כל שנאמר נכון, אבל שכשאתה בא לפני הזמן,מן הסתם אין
עוד מספיק עומק בשביל לעבור,וכמו שהיה כך היה-התקרבנו בניווט הכי מדויק שאפשר
לנקודה הרלוונטית וממש בנקודץ המעבר הרגשנו את הנגיעה הראשונה(ת'אמת -לא כיף
להרגיש את זה-עושה קצת כיווץ בבטן), מיד חילצנו לאחור וניסינו מעט מהצד,אז כבר
הרגשנו ממש נגיעה ועצירת הסירה(הכל מתנהל במהירות צב כמובן) , לימור באופן אמיץ מוציאה
הודאת וטו על ביטול התמרון, ואני מיד מסכים עם הקביעה,מחלצים סירה מעט לאחור
ויוצאים במסלול שבו באנו,לא לפני כמובן שמרגישים את החול בפעם השלישית....
בראש מורם גאה וזנב בין הרגליים יצאנו
משם... יש להודות שהתנאים לא היו לטובתנו ועל כן יש לוותר על ההרפתקאה עד הפעם
הבאה בתקווה למעבר מוצלח יותר,חוץ מזה צריך לשמור משהו- ל-Exumas
שם התחשבות בגאות בכלל מחייבת מציאות.
אז ויתרנו על הופמן, האופציה הבאה,למרבה
הצער מחייבת לצאת לגמרי מההגנה ולעבור לצד האטלנטי שם לא רק הרוח מנשבת , גם הגלים
נותנים בראש בצורה של 2 מטר כל גל בהתקפות קצרות
מאוד...אבל
במרחק של 11 מייל נמצא מקום שנקרא Bonds cay ושם יש הגנה מעולה מפני הסוול האטלנטי,מקום טוב
להתחבא כמה ימים,עד יעבור זעם.
אז יצאנו....
והפלגנו....
והגענו.....
הכניסה מהצד האטלנטי לאיזור המוגן
מחייבת מעבר בפתח צר יחסית ורובץ סלעים שחלקם נמצא מתחת למים,צלחנו זאת בהצלחה,
ואפילו תוך כדי אספנו yellow snapper קטנה יחסית שנתפסה בחכה.
אחרי שהדג נח לו בדלי וממתין
לניקוי,המשכנו את דרכנו דרך מסלול ניווט לאזור העגינה המתוכנן...אגב מדובר בשטח
ענק שברובו בכלל אין מספיק עומק להפליג למעט תעלה יחסית צרה ומתעקלת שבסופה מובלעת
עם עומקים של 1.5 עד 2.2 מטר בם ניתן לעגון בבטחה.
לאחר שוידאנו שהעוגן תפס כמו שצריך ואין
סכנת גרירה(של העוגן,זה לא תל אביב פה!),יצאנו לסיור עם בטי(הדינגי) להכרת השטח,פגשנו
מרחוק-2 צבי ים בצורת צללית,וירדנו לטיול רגלי של כשעה בחוף לבן
לארוחת ערב נשנשנו את הדג עם מעט אורז
שנשאר מאתמול...מוכנים לרוחות החזקות שבדרך...
