15/3 קמנו מוקדם
בבוקר ויצאנו לים חיש מהר,בינתיים עלתה השמש
בהתחלה רוח קלה על החרטום וסוול עדין של
1.5 מטר ,תוך זמן קצר הרוח דעכה לחלוטין ונשאר לו רק סוול נעים, מפליגים על מנוע
וראשי(בתור מייצב) על 6.7 קשרים באוקיאנוס האטלנטי,הצבע של המים כחול כמו שרק
אוקיאנוס יכול להיות וההפלגה עוברת בנעימות.
כמובן שגוררים מאחור דמוי לצורך דיג,
ודי מהר מקבלים התקפה,על החוט משהו במשקל בינוני-מתחילים למשוך והוא משתחרר.
ממשיכים בנעימים והופ התקפה נוספת על
החוט הפעם מדובר במשהו כבד,מורידים מהירות מתארגנים על כפפות למשיכה והכבד הפך
להיות קל-מושכים אלינו שוב פעם חצי דג,מישהו מהצד השני חמד לנו את ארוחת הערב....
התקפה שלישית והפעם מצליחים להוציא אותו
בזמן, מדובר בדג שנקרא painted mackarel יש!!! התגעגענו
לפרוטאינים....
הגענו למעבר שקרא מעבר פלמינג לאחר כ-50 מייל הפלגה,נותרו עוד כ-20 מייל בתוך השטח הגדול של
אלוטרה בו העומק נע בין 0.5 מטר ל-12 מטר ,כאשר רוב הזמן מדובר ב-4 מטרים של עומק.
הים הפך להיות שטוח כמו מראה , הרוח
נעלמה לחלוטין,הפלגה במים שקטים וצלולים שרואים את הקרקעית בעומק 4 מטרים .אגב כל כמה מטרים,כוכב ים....
לימור שואלת,תגיד מה קורה עם
דולפינים?...אז הוצאנו הזמנה....
בתוך כל הרגוע הזה,פתאום התקפה חזקה
מאוד על החוט, והמשקל כבד...לימור אוספת בעזרת כפפות את המפלצת ואני מחכה על סיפון
ירכתיים עם הצלצל....למרבה הצער על החוט תפוסה ברקודה בוגרת באורך של מטר. כפי
שכבר סיפרנו בבהאמס אסור לאכול ברקודות, אז צריך לשחרר את המפלצת...
הבעיה שאי אפשר למשוך מהמים ברקודה של 15 ק"ג בעזרת החוט בלבד,ואם נדקור אותה בעזרת הצלצל,נהרוג אותה ללא צורך....לאחר
ניסיונות מרובים הבנו שלא תהיה ברירה אלא לדקור את הברקודה,כיוון שהיא אוחזת בפה
את הדמוי האחרון שנשאר לנו, ואנו תלויים בו על מנת להשיג אוכל שאינו מקופסת
שימורים או אורז....
בצער רב דקרתי את הברקודה בעזרת הצלצל
והרמתי אותה לסיפון,בעודי מנסה לחלץ מלסתה האימתנית את הדמוי,היא נותנת קפיצה
אדירה , קורעת את הכבל אליו מחובר הדמוי,ונופלת איתו למים-עם הדמוי
האחרון....למרות שאנחנו עם 23 טון סירה באורך 50 פיט, ביצענו תמרון מהיר ככל האפשר
על מנת להספיק לתפוס את הברקודה ולהציל את הדמוי האחרון...התמרון הצליח,הברקודה
והדמוי עלו לסיפון,והדמוי שוחרר והושב לבעליו,את הברקודה החלטתי לחסל לאחר כבוד על
מנת שלא תישאר פצועה במים ממתינה למותה על ידי דגים שאינם משתווים לה בעוצמה.
תמונה ברקודה
כאבתי באמת את מותה המיותר של
הברקודה,אך לא הייתה דרך לעקוף זאת....
הגענו לקצה הצפוני מזרחי של
אלוטרה,הורדנו עוגן ונערכנו לשינה,מכיוון שהיינו הרוגים,החלטנו לשמור את המקרל
לארוחת ערב מחר....
