לפני שיצאנו למסע ובמסגרת ההכנות הגשנו
טפסים לצורך קבלת ויזה לאיי הבתולה הבריטיים,לא אלאה אתכם בסיפור ,אבל עברנו טרור
של תהליך כאשר בסופו הואשמנו שלא בצדק בחוסר תום לב בפרטים שמסרנו(על אף שכל מה
שנרשם היה אמת) ,אמרנו-"תודה רבה לא רוצים ויזה! רק תחזירו לנו את הדרכונים
שלנו...." ,הדרכונים שלנו מצאו עצמם באיסטנבול ולנו נשארו עוד שבעה ימים
בדיוק לפני שממריאים לארה"ב לטיול הנוכחי.....בדרכונים מוטבעת ויזה
לארה"ב אז לכן הם גם בלתי ניתנים להחלפה.....יומיים לפני הטיסה למזלנו נסענו לאסוף את
הדרכונים בתל אביב-כאשר ויזה לאיי הבתולה אושרה בהם....
חזרה לימינו אנו....
ביום ה-27 למאי 2015 אנחנו משייטים
להנאתנו מכיוון קולבריטה לכיוון ג'וסט ואן דייק, האי המערבי של איי הבתולה
הבריטיים.
הפלגה קצרה יחסית של כ-30 מייל שארכה כ-6 שעות.כולנו
מכירים כחול רויאל וכחול נייבי-הרשו לי לספר לכם על צבע חדש-כחול BVI
הוא ביישן מידי בשביל להצטלם,אז מי שמעוניין להכיר אותו צריך להגיע לפה
עם שעות הבוקר מצאנו עצמנו במפרץ קשורים
למורינג אחד מיני רבים שצפו שם,במהלך תפיסת המורינג כאשר הנחתי את הגאנג' (מוט עזר
להרמת דברים מהמים) ,על הסיפון,הוא התגלגל ומצא עצמו במים,אז מיד עם קשירת החבל
לימור בצעה הצלה אמיצה וזינקה למים על בגדיה לאסוף את הבחור לפני שינדוד למקומות
רחוקים....לימור בצעה בדיקת אמינות ויזואלית למורינג,הורדנו דינגי ונסעתי למשרדי
המכס וההגירה לבצע כניסה רשמית.חלפה שעה וחצי ,אנחנו רשומים רשמית ובעלי חותמת
בדרכון-ברוכים הבאים לפאקינג BVI .....
חזרתי לסירה,אספתי את לימור וירדנו
לאכול במסעדת עלי בבא המקומית,אוכל טעים,פשוט
ומופרז במחיר!
העברנו לנו יומיים על המורינג(עלות 30
דולר ללילה) ואכלנו אצל foxys ארוחת צהריים מגניבה ביום השני....שתינו מעט יותר
מידי painkiller (איזה קוקטייל עם קוקוס
אננס רום ושאר ירקות)
והחלטנו לצאת לחקור את איי הבתולה!
