26/4 נחתנו בפווארטו ריקו במפרץ
מאיהגואז Mayaguez על הבוקר מוקדם עם אור ראשון....הולכים לישון
ולנוח....אחרי מנוחה-פירקתי את המנוע של ההגה אוטומטי וגיליתי שאחד הקפיצים שלוחץ
את הפחם של המנוע לא ישב במקום(כנראה כך הורכב במפעל),אז ההגה עבד כל הזמן הזה אבל
תוחלת החיים שלו התקצרה מאוד,ברגע שהוחזר הקפיץ למקום המנוע מתפקד כמו שצריך ויש
לפחמים שלו עוד הרבה זמן לפני שיצטרכו החלפה...
27/4 קמנו בבוקר,הורדנו דינגי ויאללה
נוסעים לעשות כניסה רשמית בפווארטו ריקו(שאגב היא חלק בלתי נפרד מארה"ב)...נוסעים
עם הדינגי לאזור בו ע"פ הספרות אנחנו אמורים לעשות הגירה ומכס-ומוצאים שם שטח
ריק וספינת משמר חופים גדולה,מתלבטים מה לעשות,לבסוף רואים בירכתי הספינה של משמר
החופים,בחור שותה קפה ומדבר בנייד....חיש מהר(בצורה לא מאיימת כמובן-פה הם
יורים,אחרי זה שואלים),ניגשנו לבחור לשאול,הוא אמר לנו פשוט לקשור את הדינגי בקצה
המרוחק וללכת ברגל לאיזה בניין במתחם....מכיוון שהמזח גבוה מאוד ולא אוהד סירות
קטנות,הוחלט לחזור לבוג'נגלס להביא חבל ארוך מספיק כדי לקשור את הסירה על עוגן
מספיק רחוק מהמזח האלים....
נסענו לסירה וחזרנו,הגענו לאזור המרוחק
אליו התכוון ההוא מהקוסט גארד...לימור טיפסה על הרציף,ובעודי נוסע אחורה להטיל
עוגן-מגיע קצין פווארטוריקני ממשלתי לבוש במדים לבנים בריצה וצעקות תוך כדי סימון
עם היד לעצור!!! קפאנו במקומנו(סתם אני כבר נסעתי עד אליו ,שלא ירוץ הבטטה,בכל זאת
חם...),ואז הוא אמר לנו שאסור להסתובב באיזור הזה,לקשור את הדינגי ליד סירת משמר
החופים והוא כבר ייקח אותנו פנימה לבניין....צייתנו להוראות,אספתי את לימור וקשרנו
את הדינגי במקום שהורה הקצין,ירדנו לחוף וקיבלנו הסבר מלא בחיוכים, שאסור להסתובב
בשטח בלי ליווי של אחד מהם ובלה בלה....בקיצור אצלהם כבר לא עושים כניסה
רשמית,אנחנו צריכים לנסוע עם מונית לעיר למשרד המכס וההגירה האמריקאי....וכך
עשינו....
עם הגיענו למשרד-שנראה כמו כל שגרירות
אמריקאית אופיינית(המון עץ עבה צבוע בלכה ומלא סורגים בכל כיוון , לא לשכוח שהכל
מלא בדגלים מתנופפים לכל עבר....).
בכניסה השומר הושיב אותנו ואמר שצריך
להמתין הבחור קפץ לקנות א. בוקר....
אחרי 2 דקות הגיע בחור קרח ורזה במדים
מאיימים והיה חביב לחלוטין,הסביר מה לא עשינו טוב ומה צריך לעשות בפעם הבאה(ברור...)
מילאנו מעט טפסים,חותמת בדרכונים והופ,אנחנו רשמית כאן!
מייד יצאנו לרחוב לחגוג באמפנדס מקומי
ופחית דיאט קולה, וכאן התחיל המסע לחפש פחמים לחיים המתפיל, על המסע הזה לבד אפשר
לכתוב ספר עצמאי לכן לא נרחיב עליו(המסע בא לסיומו ב-2/5....
לקראת צהריי היום קפצנו לסופרמארקט
מקומי והופ חזרה לנמל-השומר פותח את השער והמנעולים,אנחנו על הדינגי(טיפוס מטה קטן
על צמיג שחור ומגעיל בגובה מטר וחצי מעל הדינגי)....והופ אנחנו בסירה ,הוחלט
להמשיך לחוף רגע על מנת לזרוק זבל,כך עשינו,ומכיוון שהחוף לא בטוח להשארת דינגי
חזרנו לסירה עם תוכנית הפלגה למחר לפנות בוקר....נפליג לבוקראון Boqueron
שם ע"פ הספר- יש הכל!!!
