הלם אכזבה ומה שאחריהם

אז בשעה טובה ביום ג בבוקר 3/2 ארזנו את עצמנו ונפרדנו מהמלון המדהים האחרון בו שהינו ב- Key West , שמנו פעמינו מרוצים ומתרגשים לעבר המרינה על מנת לפגוש את קולין הבעלים ואת הסירה Bojangles IV ...
עוד כשאנו בדרכינו למרינה -מרחק כקילומטר אחד מהמלון אנחנו מקבלים הודעה מקולין שהוא לא הספיק לעשות immigration (כניסה רשמית לארה"ב - הוא הגיע רק ערב קודם עם הסירה ממקסיקו) ובנוסף הסירה עוד לא שטופה .
לאחר שעיכבנו עצמנו , באנו לסירה בצהריים- ואז זה קרה-חלק א' הלם:
הסירה משנת 1979 והיא סירה ישנה-ידענו זאת מראש אך אך עדיין הופתענו לרעה ממצבה החיצוני,כאשר נכנסנו פנימה,המצב היה חמור שבעתיים-הסירה נראתה מלוכלכת מאוד ומבולגנת מאוד,היה בה ריח חריף של שתן והכל היה רטוב ולח...
יאמר לזכותו של קולין שהוא עבר הפלגה של 45 שעות בים קשה מאוד וכל זאת על מנת להביא את הסירה בזמן...
יאמר לרעתו של קולין שבמצב שכזה אומרים לנו -רבותי תתאפקו עוד יום, הסירה בלאגן, ננקה אותה ואז תבואו.
אני ולימור היינו כל כך המומים וכל כך חבוטים שלא ידענו איך להכיל את המצב,מה גם שנשארו כמה שעות בודדות לעבור עם קולין על הסירה,ובנוסף לכל זה קולין והבת שלו נשארים לישון עוד לילה בסירה איתנו...
יש עוד כמה פרטים שקשורים לסניטציה שהושמטו מפאת ובגלל...
נגמר ההלם, אנחנו בשלב ב' -האכזבה!(אני לא רוצה לכתוב על זה)

יום ד' - 4/2 -לא ממש אפשר להגיד ששרדנו את הלילה הקודם,בבוקר נפרדנו לשלום מקולין וביתו ג'יל , והתחלנו בעבודות:
אני מיד התחלתי לטפל בכל בעיות הסניטציה בסירה ולימור רוקנה את כל האוכל "הטרי" מהמקרר ישירות לפחי האשפה פלוס כל מה שנמצא בארונות שאריזתו נפתחה....
בארה"ב יש חומר מדהים שנקרא קומבט-זה גל חום שנראה קצת כמו ....שנייה קוראים לי.
איפה היינו -אהה כן,זה חומר רטוב וסמיך ששמים בכמה פינות בסירה וגם אם בסירה יש מאות ג'וקים הם נעלמים בהרף עין!!!
אז פיזרנו קומבט ב-3 נקודות אסטרטגיות...

כל המזרונים,כריות וכל מה שהיה רטוב בסירה ,נשטף והוצא לשמש להתייבש,המקרר הוברק ,כל הלוקרים הרלוונטיים נוקו, והכי חשוב קבינת הירכתיים קורצפה עד זוב סבון והפכה להיות נעימה למגע....וכל זאת שתחייה לימור עשתה על אף ולמרות שיצאנו לחופשה!

הסירה עדיין לא נקייה מספיק ויש עוד המון עבודה אבל כבר המצב רוח עולה ונעים יותר לשבת בסירה...

מאריכים את השהייה במרינה לעוד יום- כדי להספיק את שאר הניקיונות והתיקונים, שלא לדבר על עוד להכיר את הסירה ולהכין את תוכניות הניווט פלוס תחזית מזג אוויר לימים שיבואו עלינו לטובה....
הכנו לנו לו"ז מתוכנן-ארוחת בוקר מגניבה בדיינר המקומי,כביסה במכבסה,נוריד דינגי לסיבוב היכרות,נוציא את העוגן מלא על הרציף כדי לתקן אורות נווט(סיפור ארוך) ועוד ועוד...

ועכשיו מה שאחריהם:
יום ה' -5/2 פותחים עיניים בבוקר-עדיף לסגור!
בחוץ גשם בלתי פוסק-אנחנו כל הזמן בודקים מה עם הרוח והגלים אבל שכחנו לבדוק לגבי גשם...
...ובינתיים בחרטום ריח של עיזים!

הגשם כמובן שיבש את כל התוכניות-למעט הדיינר והכביסה....לגבי הריח של העיזים-נו טוב זה עוד עניין סניטרי, המיכל של פסולת שירותים בחרטום(holding tank) מוציא ריח וחייבים לשטוף אותו עם אקונומיקה....

במקביל ללימור יש איזה מתיחה/נקע בקרסול-לא משהו מדאיג אבל היא מושבתת ל-2 ימי עסקים...ואנחנו בכל מקרה לכודים במרינה עד שירגעו ה-20 קשר שבחוץ...

אז הייתה לנו התחלה מחוספסת ומצאנו את עצמנו מתחילים את החופש בעבודות שירות(שבאו מוקדם מהצפוי),ובקרוב כל זה ישכח כי כשנגיע לבהאמס נהייה עסוקים בשמש,שחייה,שנורקל,דיג,ספרים וכל הדברים הנוספים שבשבילם  היה שווה לעבור את מה שעברנו ושעוד נעבור....

אז חשבתי בהתחלה לא לכתוב את כל זה -כי בלוג צריך לעשות שמח על הלב....אבל החלטתי להיות נאמן לבלוג ולא לשנות צבעים....

בפוסטים הבאים גם נשים קצת תמונות של הבהמה(Bojangles)...נקייה יותר ונעימה לעין....

מה בתוכנית-חלון מז"א הבא שיאפשר תזוזה הוא ב-8 לחודש,אז נפליג ל- Marathon,שם נעמוד על מורינג(מצוף מיוחד להיקשרות) או על עוגן למשך הלילה ולמחרת נמשיך לעבר Key Largo ...שם נעמוד על עוגן לפחות יומיים עד יעבור זעם(מז"א) ונמשיך צפונה לעבר מיאמי-היערכות לחצייה לעבר הבהאמס...

מצרף תמונה של הקבלה בדיינר -