הכנות אחרונות/ראשונות למסע

אז זהו,זה קורה!

20 שנה אני חולם על קרוזינג,והנה זה קורה....

לימור אמנם לא חלמה על קרוזינג מעולם-אבל תראו לי מישהו שיסרב ל-8 חודשים חופש מהעבודה....

לפני כחודשיים ב-11 לאוקטובר 2014 נולדה האפשרות(תודה רבה לגל ,מיכל ולמשפחת סימון) ומרגע שנולדה,לא היה לנו רגע דל......

אז מה בתוכנית:
טסים לפלורידה-לטמפה ביי ולאחר כמה ימים מקבלים את הסירה BOJANGLES IV .

מקום המפגש המדויק עדיין לא ידוע,וכנראה יהיה איפה שהוא באזור הקיז של פלורידה או מעט צפונה.
לאחר כשבוע היכרות והתארגנות יחל המסע שלנו שיכלול בתוכו הפלגה באזור הבהאמס(700 איים בערך-נראה כמה נספיק),הרפובליקה הדומיניקנית,פוארטו ריקו,איי הבתולה ,האיים הקאריביים ואז הכל בחזרה

ועכשיו קצת יותר מפורט:

לוחות הזמנים כרגע:
29 לינואר 2015 נוחתים בטמפה ביי פלורידה

23 לאוגוסט 2015 נוחתים בתל אביב

כל השאר תלוי במזג האויר ובמה שיתאים לנו לאורך הדרך.....

אז כרגע ההכנות בעיצומן ובמקום לפרט כאן את ההכנות הלחצים והתכנונים החלטתי לשתף אתכם במוטו שהציל אותנו פעמים כה רבות(תודה לדאגלאס)...

הנסיעה מטמפה ל-KEY WEST

נחתנו בטמפה....

לקחנו מלון מכובד וכיפי ה-quality inn

קצת מרוחק מכל מקום ובנוסף היינו קצת בהלם תרבות-בום!!! אמריקה!!!

אז אכלנו קנטקי וקנינו בסופר-והכל היה מוזר אבל נעים...

אחרי שני לילות קמנו בבוקר ושכרנו רכב על מנת לצאת אל המסע לעבר קי וסט-657 ק"מ.

חילקנו את הדרך וישנו לילה אחד בפורט מאיירס-השם ישמור -הגענו לחדר רק ב-20:00 וגילינו שזה חדר מסריח מסיגריות ומשהו נוסף(???) ....הסתובבנו עד 01:00 בבוקר -הכל היה מלא,לבסוף מצאנו את פונדק הגג האדום(איזה שם מגניב!-המקום עצמו ממש לא!).

למחרת בבוקר ברחנו מפורט מאיירס ונסענו עד פלורידה סיטי למוטל חביב ונחמד travellodge.

ומשם נסיעה סופר כיפית לקיז של דרום פלורידה....

משהו מרתק לגבי נסיעה בפלורידה:

כאשר אתה מגיע לצומת והרמזור אדום,במידה ואתה פונה ימינה מותר לך לנסוע באדום אבל רק לאחר עצירה רגעית מלאה.

בצומת בה אתה פונה שמאלה ויש לך ירוק-אתה צריך לתת זכות קדימה למכוניות שממולך וממשיכות ישר.

אם הגעת לצומת ויש לך תמרור עצור-סביר להניח שבכל הצדדים יש גם תמרור עצור-זכות הקדימה היא על פי סדר ההגעה לצומת.

הכל אמת-אני נשבע!

ועד שכבר התרגלת-פתאום אתה מגלה שיש רמזורים בפנייה ימינה שכתוב עליהם-ברמזור זה אסור לנסוע עד להופעת אור ירוק-----אין אין,אין על האמריקאים...

זהו-מחר בבוקר מקבלים את הסירה ובעוד כמה ימים מתחיל הטיול האמיתי....

הלם אכזבה ומה שאחריהם

אז בשעה טובה ביום ג בבוקר 3/2 ארזנו את עצמנו ונפרדנו מהמלון המדהים האחרון בו שהינו ב- Key West , שמנו פעמינו מרוצים ומתרגשים לעבר המרינה על מנת לפגוש את קולין הבעלים ואת הסירה Bojangles IV ...
עוד כשאנו בדרכינו למרינה -מרחק כקילומטר אחד מהמלון אנחנו מקבלים הודעה מקולין שהוא לא הספיק לעשות immigration (כניסה רשמית לארה"ב - הוא הגיע רק ערב קודם עם הסירה ממקסיקו) ובנוסף הסירה עוד לא שטופה .
לאחר שעיכבנו עצמנו , באנו לסירה בצהריים- ואז זה קרה-חלק א' הלם:
הסירה משנת 1979 והיא סירה ישנה-ידענו זאת מראש אך אך עדיין הופתענו לרעה ממצבה החיצוני,כאשר נכנסנו פנימה,המצב היה חמור שבעתיים-הסירה נראתה מלוכלכת מאוד ומבולגנת מאוד,היה בה ריח חריף של שתן והכל היה רטוב ולח...
יאמר לזכותו של קולין שהוא עבר הפלגה של 45 שעות בים קשה מאוד וכל זאת על מנת להביא את הסירה בזמן...
יאמר לרעתו של קולין שבמצב שכזה אומרים לנו -רבותי תתאפקו עוד יום, הסירה בלאגן, ננקה אותה ואז תבואו.
אני ולימור היינו כל כך המומים וכל כך חבוטים שלא ידענו איך להכיל את המצב,מה גם שנשארו כמה שעות בודדות לעבור עם קולין על הסירה,ובנוסף לכל זה קולין והבת שלו נשארים לישון עוד לילה בסירה איתנו...
יש עוד כמה פרטים שקשורים לסניטציה שהושמטו מפאת ובגלל...
נגמר ההלם, אנחנו בשלב ב' -האכזבה!(אני לא רוצה לכתוב על זה)

יום ד' - 4/2 -לא ממש אפשר להגיד ששרדנו את הלילה הקודם,בבוקר נפרדנו לשלום מקולין וביתו ג'יל , והתחלנו בעבודות:
אני מיד התחלתי לטפל בכל בעיות הסניטציה בסירה ולימור רוקנה את כל האוכל "הטרי" מהמקרר ישירות לפחי האשפה פלוס כל מה שנמצא בארונות שאריזתו נפתחה....
בארה"ב יש חומר מדהים שנקרא קומבט-זה גל חום שנראה קצת כמו ....שנייה קוראים לי.
איפה היינו -אהה כן,זה חומר רטוב וסמיך ששמים בכמה פינות בסירה וגם אם בסירה יש מאות ג'וקים הם נעלמים בהרף עין!!!
אז פיזרנו קומבט ב-3 נקודות אסטרטגיות...

כל המזרונים,כריות וכל מה שהיה רטוב בסירה ,נשטף והוצא לשמש להתייבש,המקרר הוברק ,כל הלוקרים הרלוונטיים נוקו, והכי חשוב קבינת הירכתיים קורצפה עד זוב סבון והפכה להיות נעימה למגע....וכל זאת שתחייה לימור עשתה על אף ולמרות שיצאנו לחופשה!

הסירה עדיין לא נקייה מספיק ויש עוד המון עבודה אבל כבר המצב רוח עולה ונעים יותר לשבת בסירה...

מאריכים את השהייה במרינה לעוד יום- כדי להספיק את שאר הניקיונות והתיקונים, שלא לדבר על עוד להכיר את הסירה ולהכין את תוכניות הניווט פלוס תחזית מזג אוויר לימים שיבואו עלינו לטובה....
הכנו לנו לו"ז מתוכנן-ארוחת בוקר מגניבה בדיינר המקומי,כביסה במכבסה,נוריד דינגי לסיבוב היכרות,נוציא את העוגן מלא על הרציף כדי לתקן אורות נווט(סיפור ארוך) ועוד ועוד...

ועכשיו מה שאחריהם:
יום ה' -5/2 פותחים עיניים בבוקר-עדיף לסגור!
בחוץ גשם בלתי פוסק-אנחנו כל הזמן בודקים מה עם הרוח והגלים אבל שכחנו לבדוק לגבי גשם...
...ובינתיים בחרטום ריח של עיזים!

הגשם כמובן שיבש את כל התוכניות-למעט הדיינר והכביסה....לגבי הריח של העיזים-נו טוב זה עוד עניין סניטרי, המיכל של פסולת שירותים בחרטום(holding tank) מוציא ריח וחייבים לשטוף אותו עם אקונומיקה....

במקביל ללימור יש איזה מתיחה/נקע בקרסול-לא משהו מדאיג אבל היא מושבתת ל-2 ימי עסקים...ואנחנו בכל מקרה לכודים במרינה עד שירגעו ה-20 קשר שבחוץ...

אז הייתה לנו התחלה מחוספסת ומצאנו את עצמנו מתחילים את החופש בעבודות שירות(שבאו מוקדם מהצפוי),ובקרוב כל זה ישכח כי כשנגיע לבהאמס נהייה עסוקים בשמש,שחייה,שנורקל,דיג,ספרים וכל הדברים הנוספים שבשבילם  היה שווה לעבור את מה שעברנו ושעוד נעבור....

אז חשבתי בהתחלה לא לכתוב את כל זה -כי בלוג צריך לעשות שמח על הלב....אבל החלטתי להיות נאמן לבלוג ולא לשנות צבעים....

בפוסטים הבאים גם נשים קצת תמונות של הבהמה(Bojangles)...נקייה יותר ונעימה לעין....

מה בתוכנית-חלון מז"א הבא שיאפשר תזוזה הוא ב-8 לחודש,אז נפליג ל- Marathon,שם נעמוד על מורינג(מצוף מיוחד להיקשרות) או על עוגן למשך הלילה ולמחרת נמשיך לעבר Key Largo ...שם נעמוד על עוגן לפחות יומיים עד יעבור זעם(מז"א) ונמשיך צפונה לעבר מיאמי-היערכות לחצייה לעבר הבהאמס...

מצרף תמונה של הקבלה בדיינר -

הבוג'נגלס בתזוזה---נו טוב רק שיפטינג...

אז היום הזזנו את הסירה פעם ראשונה-נכון סה"כ 10 מטר(דרך 60) אבל זה לא פשוט ב-17 קשר רוח, בבהמה של 22 טון שלא יכולה לעשות רוורס ברוח כזו....

מכאן ל-------שם!



היום סיימנו את רוב ההכנות ליציאה לדרך,כנראה שאף פעם אי אפשר לסיים הכל....
מחר (יום א) חייבים לעזוב את המרינה -כל יום פה עולה 600 ש"ח .
בתוכנית רצינו להפליג למרתון,אך מדובר בהפלגה של כ-45 מייל עם רוח של 15 קשרים על האף, ומכיוון שביום ב' יהיו תנאים מעולים להפלגה הזו,החלטנו לדחות ביום ומחר לעזוב את המרינה ולעמוד על עוגן במפרץ פלמינג הקרוב...או בשפה שלנו-להתחיל את הקרוזינג!!!
מזג האוויר מכתיב פה את העניינים יותר מכל דבר אחר, וההפלגה מכאן לבהאמס מתרחקת מיום ליום,בתחזית כרגע נכנסת עוד חזית קרה,מיד אחרי זו שחלפה כלומר כנראה עד ה-20 לחודש לא נוכל לחצות מזרחה לבהאמס...

בצהריים נפרדנו מהדיינר האהוב עלינו-הארי הארפונס -הטקס כלל ארוחת צהריים סטנדרטית,שימוש בשירותים וניצול תמים של האינטרנט שלהם למטרות ווטסאפ....

ניתוק הכבלים והשרשראות

יום א'-8/2 סוף כל סוף מתנתקים מהרציף ויוצאים לים-לא ידענו זאת באותו רגע,אבל זה הרגע שבו אתה יוצא לחופשי וממש משתחרר מהכבלים והשרשראות שמחזיקות אותך ברגליים...יצאנו לים(זה אפילו לא נקרא הפלגה)...סה"כ חצי שעה מהמרינה למפרץ פלמינג, שם נקשרנו למורינג הראשון במסע שלנו(מורינג - זה כבל שמחובר לקרקע ועליו מצוף-אנחנו נקשרים למצוף)

אז נקשרנו למורינג הראשון ומיד זה פגע בנו בכל העוצמה שלו- ח ו פ ש !!! הרגשה מדהימה של חופש אמיתי, היינו בחופשות ועשינו טיולים,אבל פעם ראשונה הרגשנו חופשיים....

מיד הורדנו דינגי למים הרכבנו עליה את המנוע,מיכל דלק,משוטים,מכשיר קשר,תיק אטום למים,מצלמה ומים...ויצאנו לסיבוב-לימור(הידועה בכינויה על הסיפון-הוקאיי Hawk eye ) הבחינה מיד בדולפינים ועל כן שטנו להיות בחברתם מעט.

הדינגי מדהימה-עולה יפה לפלנינג ואז עפה כמו קליע!!!

חזרנו לסירה לקצת סדר וניקיונות,הורדנו חכה ותפסנו דג קטן

מכיוון שכבר התחיל להחשיך והדג מאוד דמה לדורי של נמו (בתמונה לא רואים) הוחלט לשחרר את דורי-שגם ככה אחרי 10 שניות תשכח שהיא הייתה מחוץ למים....

אכלנו ארוחת ערב מדהימה של אורז וצ'ילי והלכנו לישון...

מחר מפליגים למורינג במפרץ boot key אשר ב-Marathon המפרץ הכי מוגן בכל אזור הקיז של פלורידה...

חוגגים ללימור יום הולדת בהפלגה ראשונה מ-Ket West ל- Marathon

מרחק -48 מייל

זמן הפלגה- כ-8 שעות

יום ג' 9/2 :

קמנו בבוקר, בתחזית שראינו אתמול הופיע אחלה יום להפלגה, עם רוח של 5 קשרים עד לחזית הקרה שתגיע בערב.התעוררנו לגשם ויש לנו כ-8 שעות הפלגה,לא בזבזנו זמן ויצאנו לדרך בזריזות.

בהפלגת בתולין זה הזמן לעשות טעויות והקפדנו לעשות כך:

לא סגרנו היטב את כל ההאט'שים(פתחים עליונים) וחלונות בקבינות,לא אבטחתי את המעלן ראשי והוא הסתבך כל כך חזק במטען רוח,שהראשי היה מנוטרל למשך כל ההפלגה,הלאשינג(אבטוח חפצים שלא יעופו) היה ברמה סבירה אך עדיין חובבנית!

מיד עם יציאתנו ממפרץ פלמינג -זה הכה בנו רוח של 12-14 קשר( אבל אמרו 5 ?!! -אז אמרו....)

במהלך הירידה דרומה הרוח הייתה בדיוק על החרטום והתפתחה יחדיו עם הרוח של התנועה לכ-20 קשר רוח וגלים שמרימים את החרטום באויר ואז הוא יורד למים תוך כדי השפרצת קצף לבן ורסס אדיר של מים לשני הצדדים....

אחרי כשעה וחצי כזו, הגענו לנקודה בה מסתובבים מזרחה ואז נהייה הרבה יותר נעים למרות הגלים,אם כי הרוח התחזקה אפילו עד -24 קשרים מדומה (שילוב של 17 קשר רוח אמיתית פלוס 7 קשרים שאנחנו מייצרים בהתקדמות שלנו)...

 ואז זה מתחיל- ערימות של מצופים במים,הכל מלכודות סרטנים,דגים או ווטאבר...ואנחנו מפליגים בינהם כמו בשדה מוקשים,נזהרים לא להתפס על החבלים שלהם,למזלנו הרב הוקאיי ישבה בתצפית מצופים והצילה את היום הרבה יותר מפעם אחת!

הרוח הייתה 40 מעלות מהחרטום ואין לנו זמן לבזבז על גלסים(הפלגת מפרשים תוך כדי שינוי כיוון ההפלגה כל כמה זמן),אז היינו על מנוע ,מה גם שהראשי היה מנוטרל...

בשלב מסויים כשהזווית לרוח נפתחה ל-60 מעלות החלטתי לפתוח קצת חלוץ ,רוח חזקה והחלוץ גדול,אז פתחתי רק חצי חלוץ ונהנו מהיציבות ומתוספת קטנה למהירות......אבל אז זה הגיע...ממולנו קיר שחור של גשם וענן כבד...לא ידעתי אם יהיו מכות רוח או לא החלטתי מייד לסגור את החלוץ-ירדתי לגבית,הורדתי עומס מהמפרש והתחלתי לגלגל את החלוץ,פתאום הגלגול הופך קשה עד קשה מאוד...בבדיקה הסתבר שהמעלן ספיניקר נאסף לתוך החלוץ בעת גלגולו ולכן העומס,לאחר שחרור ופינוי המעלן,הגלגול היה חלק כצפוי...אכן הגיע גשם עם טיפות שמנות ועסיסיות ,והרוח עלתה ממש במעט...הקיר חלף אותנו ונעלם כלא היה...

ממשיכים להפליג,כאשר הרוח נותנת בראש,שפריצים ורסס של מים מהגלים הקצרים (כולה מטר כל גל,אבל באים מיד אחד אחרי השני) ,בורחים מהמלכודות ורואים את הגשר שעליו נסענו לפני כמה ימים...

בשעה טובה מגיעים ליעד

נכנסים למפרץ צפוף מאוד עם מלא סירות על מורינג,מוצאים אחד פנוי,רק בשביל לגלות שזה לא מורינג אלא מלכודת סרטנים,משתחררים מהמלכודת מוצאים מורינג אמיתי ופנוי ואז באה השלווה...

מי שמכיר את לימור יודע שעד לשלב הזה שאנחנו קשורים על המורינג אסור היה לדבר איתה על היומהולדת,חוץ ממז"ט מילולי קטן בבוקר,תכננתי בלונים,אבל עם הגשם והרטיבות החלטתי לוותר....אגב,לימור כבר יש עשר שנות ניסיון בלהיות בת 29 והיא רק הולכת ומשתדרגת משנה לשנה.

אז שתינו קפה עם עוגה,שנקנתה בסתר מבעוד מועד...וחיכינו עם המתנה(קורא ספרים אלקטרוני של קינדל) לאחרי המקלחת....

לגבי המקלחת-דלי אדום גדול מלא במים,2 קומקומים של מים רותחים,כוס רחבה למזיגת המים על הראש,והרי מקלחת שאין לה תחליף בעולם כולו!!!

ארוחת ערב דומה לערב קודם- אותו אורז,עם צ'ילי שונה ואף טעים יותר....ויאללה להספיק לתפוס כמה שעות שינה-תכף חזית קרה נכנסת רוחות של 24 קשרים,בטח נשאר כאן כמה ימים.....תודה לאלוהי המורינג שהביאונו עד הלום. לילה טוב.

העבר את זה הלאה -pay it forward

10/2 התעוררנו אחרי לילה שקט מאוד על מורינג בתוך המפרץ,בין 225 סירות אחרות.

בתוכנית-לקפוץ למשרדים לשלם על המורינג כ-25 דולר.

             לתדלק מיכלי דינגי

             לקפוץ לעשות קניות של אוכל+ סטיקים למנגל החדש

             לעשות כביסה במכונות שליד המשרדים.

             להשיג אינטרנט

             ליהנות מ-3 ימים על מורינג.

בפועל- אי התאמה בין מה שכתוב בספר לבין המציאות, בספר כתוב שאי אפשר לעשות הזמנות למורינג, וזה על בסיס מגיע ראשון זוכה.כשאנחנו הגענו היה מורינג אחד פנוי,אותו לקחנו.

בקיצור תשלמו על הלילה ויש לכם שעה לעזוב את המורינג! הוא שייך למישהו אחר.

מכיוון שאנחנו ישראלים-הרחתי מייד שיש פה קומבינה,אם הוא שייך למישהו -אז איפה הבחור,נרשמנו ברשימת המתנה למורינג הספיציפי (לסירות גדולות יש רק 16 מורינג מתוך 225)

מכיוון שבכל האיזור המקום היחידי לעגון חשוף יחסית ובחוץ נושבת 20 קשר רוח, החלטנו להכין הכל ולחכות עד ש "הבחור" יחזור וידרוש את מקומו, לאחר כשלוש שעות הגיע מישהו עם דינגי, הוא הרגע קיבל את המקום ושילם עליו----- ק ו מ ב י נ ה!!! (שלא קשורה כמובן לבחור-אלא למשרדים)

בבירור עם הבחור הוא ואשתו נמצאים על עוגן , לא רחוק מאיתנו,חשבנו לעשות החלפה במקומות אבל רדיוס העגינה שונה בגודל ואנחנו לא נוכל לעגון שם...מכיוון שקר בחוץ ורוח חזקה נושבת,הצעתי לבחור לעשות דיל על המקום ללילה נוסף בהתחשב בתנאי מזג האויר-הוא מיד הסכים ואף רצה להציע זאת בעצמו-הוא סירב לקבל כסף(אל אף שכבר שילם),הודינו לו מאוד ונפרדנו לשלום....אחרי כשעה הגענו אליהם עם בקבוק יין בתור מתנת תודה...

מכיוון שנשארו שעתיים עד לחושך -צריך להספיק קניות וקצת אינטרנט,נסענו מיד עם הדינגי לאיזור אינטרנט(אספנו מידע על מזג אויר),ושמנו פעמינו לצד המרוחק של המפרץ לאזור בו אפשר לעשות קניות. בדרך מצאנו קרוזר על דינגי שהמנוע שלה שבק מנסה בכל כוחו לחתור,מיד הצענו לו גרירה לסירה שלו-שהייתה במרחק כ-300 מטר...(pay it forward  , כבר אמרנו...)

המשכנו לקניות, ובחזור תדלקנו מיכלי דינגי -סלינו על כתיפנו- לילה טוב....

אהה וכמובן תקענו 2 סטיקים עסיסיים new york strip בעזרת המנגל,אחד הסטיקים אם לא ה.....

לעשות כביסה זה קל-רק 7 שעות וסיימנו....

11.2 קמנו בבוקר מוקדם,ניתקנו את המורינג ויצאנו מחוץ למפרץ לעגינה,הורדנו עוגן שתפס מיד והעברנו יום שלם על עוגן...לארוחת ערב 2 סטיקים T-BONE על המנגל + תפוחי אדמה בצל ושום בנייר כסף.

12.2 ערב קודם לכן הכנו את הסירה פרפקט להפלגה,קמנו מוקדם בבוקר ,הרמנו עוגן ויצאנו לכיוון key largo  הפלגנו כ-7 שעות -הפלגה נעימה מאוד,שילוב של מנוע ומפרשים(רוח הייתה  45 מעלות על החרטום בעוצמה של 17 קשר)מטרת המנוע העיקרית הייתה טעינת חשמל פלוס ייצור מי שתייה.

הגענו ל-קי לרגו ונעמדנו על עוגן מול אי קטן שנקרא קי רודריגז. העוגן לא נתפס בפעם הראשונה,נאלצנו לשנות טכניקת הטלה והפעם העוגן תפס מעולה.

מרחק הפלגה כ-47 מייל

לארוחת ערב-פסטה קונכיות ברוטב אדום

13.2- היום החלטנו שצריך לעשות -כביסה,תדלוק וקניות-הופ הדינגי הושקה למים והורכב עליה ציוד מלא,יצאנו לעבר תושבי כדור הארץ רק בשביל להעביר 7 שעות!!! על כביסה....זו לא טעות-כל דבר שצריך לעשות ביבשה כשאתה על מורינג או עוגן לוקח פי 4 זמן....אז נגמר היום והספקנו לעשות כביסה חלקית(נשאר עוד לתלות לייבוש נוסף על הרלינג), בדרך חזור עם הדינגי הים והרוח עשו לנו קצת שמח ורטוב...משום מה בלילה צנחו הטמפרטורות והיה מאוד קר-אנחנו לא ערוכים לקור כזה!

לארוחת ערב-פסטה קונכיות ברוטב אדום

14.2 קמנו לבוקר קר מאוד והוחלט להעביר יום בסירה,אבל ב-1100 הקור הוחלף בקרני שמש נעימות ,אז החלטתי לנסוע למלא ג'ריקנים של סולר-איזו טעות! זו הייתה משימת ריאליטי לכל דבר-לא אפרט יותר מידי אבל 3 ג'ריקנים של 24 ליטר כל אחד,כאשר אחד מהם מטפטף ,למשוך על עגלת שני גלגלים רעועה במרחק של 2 ק"מ...כל מה שתשלימו בדימיון-תוסיפו עוד קצת....והנה נגמר היום.

ארוחת ערב-כריכי פסטרמה

15.2 התעוררנו בידיעה שסערה מתקרבת ואנחנו הולכים להיות לכודים כ-5 עד 7 ימים על הסירה,מצד שני קמנו ליום יפה שאמור להחזיק עד הערב,בהחלטה מהירה יצאנו לים-הפעם ממש לא מוכנים ליציאה.

לקח לנו כחצי שעה(זמן סביר) להרים דינגי,עוגן ולצאת ואת שאר ההכנות עשינו תוך כדי הפלגה, זו הייתה החלטה מצויינת,הגענו למיאמי בזמן סביר לפני החושך שהספיק לנו למצוא מקום להוריד עוגן לימי הסערה הבאים,ההפלגה עצמה הייתה נעימה מאוד וכיפית וארכה כ-7 שעות,כאשר פה במיאמי הנסיעה בדינגי לחוף אינה ארוכה מידי ואורכת רק כ-10 דקות, ובחוף יש הכל,קניות,דלק,מסעדות,חנויות ציוד על סוגיו....בקיצור שיפרנו מיקום וגם צמצמנו מרחק צפונה לקראת החצייה המתוכננת לבהאמס.....
מרחק הפלגה כ-45 מייל

ארוחת ערב-נשנושים.

16.2 ירדנו עם הדינגי לחוף ונסענו במונית ל-publix הקרוב(השופרסל האמריקאי) עשינו קנייה קטנה ב-320 דולר,בנוסף התחדשנו במדפסת קטנה(מדפיסה מהסמארטפון ומהלפטוף בוויפי-חשוב בשביל מקומות שאין מכונת צילום ואז נשרף חצי יום על לצלם מסמך) ,חזרנו במונית,העמסנו את הדינגי בקניות ויצאנו לעבר הסירה-מה שכן בינתיים הים עלה והרוח מנשבת-מצאנו עצמנו נלחמים בגלי ענק- של 80 ס"מ!!! זה נשמע מצחיק וזה אכן כך , אבל נסיעה בדינגי קטנטונת מול גלים של 80 ס"מ ,זה אכן גלי ענק. הגענו כעבור 30 דקות,רטובים אך מאושרים לסירה ופרקנו את הקניות.

לארוחת ערב- 2 סטיקים ניו יורק סטריפ מטוגנים(נגמר הגאז במנגל) פלוס סלט סוף!

17.2 היום ממלאים מיכל דלק עד הסוף פלוס ג'ריקנים-נסענו על הבוקר וסיימנו יחסית מהר 2 סבבי תדלוק,לאחר מכן יצאנו לטיול רגלי במיאמי שכלל הצטיידות בציוד דיג להפלגה,2 בקבוקי גרנטס הגרסא המוגדלת מעט חטיפים וכמובן תקענו צהריים במסעדת פועלים מקומית של בשר ברוטב, אורז לבן ובננת פלנטיין מטוגנת.

לארוחת ערב-שוקיים עוף ותפוחי אדמה בתנור +סלט סוף!

תכירו את החברים הבאים

היום 18/2 אנחנו עדיין על עוגן במיאמי מחכים לחלון מזג אוויר,על מנת לחצות לבהאמס, בינתיים-

תכירו את החברים הבאים:

חיים- זהו המתפיל שלנו,מייצר כ-14 גלון לשעה(כ-50 ליטר),מדהים,זה לוקח מי ים והופך אותם למים מתוקים-יסלחו לי נביעות ומי עדן אבל זה שם אותם בכיס הקטן...

הוא צורך כ-36 אמפר לשעת עבודה ולכן לרוב מייצרים מים בשעה שהמנוע עובד והטעינה חיובית.

חיים דורש מעט תשומת לב,וחייבים להתייחס אליו כל כמה ימים גם אם לא צריך אותו,כזה חיים שלנו קצת תשומי(צומי),אבל מגיע לו...

זאביק- זהו מטען הרוח שלנו, הוא מייצר חשמל מרוח,אבל עושה קצת יללות תוך כדי, כשזאביק נכנס לעבודה הוא מוציא קול שנשמע כמו התחלה של אזעקה(לנפגעי טראומה)כזה שמכווץ בבטן,אני מניח שעד שנחזור לארץ ותהייה אזעקה נהייה בטוחים שהנה באה רוח ויהיה לנו נעים בבטן...זאביק עצמאי לחלוטין-תחזוקה אפס.

ששון - זהו פאנל סולארי שהופך את קרני השמש לחשמל ,לא דורש הרבה תשומת לב,ששון די עצמאי,מה שכן לפעמים הוא קצת פונה לכיוון הלא נכון ואז לימור מסובבת אותו...ופעם בכמה זמן אני מקלח אותו במים מתוקים.

סמי- המנוע הקטן(גדול) של הדינגי,זהו מנוע 2 פעימות,מהיר זריז וחזק!

בטי- זאת הדינגי שלנו,היא קצת ביישנית אבל עומדת על שלה, יש לה רצפה קשיחה מה שהופך אותה להרבה יותר מסתם בטי....

בשביל להכין את בטי לנסיעה,צריך בעזרת מעלן להוריד אותה מהחרטום לדופן שמאל, להרכיב עליה את סמי ולאבזר אותה בפריטים הבאים:

מיכל דלק,צינור דלק,2 משוטים,עוגן קטן,כבל מדומם חירום,ספל ישיבה,כבל ומנעולים לנעילה נגד גניבות כאשר מגיעים לחוף....

פרקינס(שם מקורי!)- זהו המנוע הראשי של הסירה, מדגם פרקינס 80 כוח סוס,מכונת עבודה!

איך תנין של מטר משנה מצב רוח

19.2 ירדנו עם הדינגי לכיוון החוף לעשות קניות,לזרוק זבל, בקיצור סטנדרטי...

בדרך לכיוון החוף יש אי קטן של מנגרובים,החלטנו לעצור דרכו לסיור,בזמן שנכנסנו בסבך המנגרובים עצרנו את הדינגי ולימור איזנה את עצמה במעבר בין הדינגי לבין קבוצת שורשי מנגרוב בדופן,פתאום היה רעש מוזר בין העצים-במרחק של כחצי מטר מלימור קופץ לכיוונה אליגטור קטן בגודל של מטר לכיוון הרגליים,לימור מייד זרקה עצמה לאחור לתוך הדינגי בעוד אני שולף משוט ומתחיל לחבוט באליגטור נמרצות....בשלב מסויים סנפיר המשוט ננעץ באחת משיניו והוא החל להתרחק תוך תוך כדי שהוא מושך אותי מחוץ לדינגי..בעודי נגרר וכולי נשרט משורשי המנגרובים,המשקפיים פוגעות חזק באחד העצים ונשברות....ללא משקפיים וכולי שרוט אני כבר במרחק של כ-3 מטר מהדינגי מוצא עצמי מוקף בלא פחות מ-3 תנינים......

בקיצור אתמול ישבתי בטעות על המשקפיים שלי ושברתי אותם,אבל זה פאדיחה לכתוב את זה!

אז 19.2 ,20.2, 21.2 שום דבר מיוחד לא קורה, עומדים על עוגן ממתינים לחלון מזג אוויר לחצייה לכיוון הבהאמס, כנראה יגיע רק ב-24 בינתיים יורדים כמעט כל יום לחוף עם הדינגי לקניות וסידורים....

חוצים לבהאמס

24.2 סיימנו התארגנויות אחרונות כולל קניות,הגיע חלון צר במזג האוויר.

25.2 קמנו מוקדם- 02:00 התארגנות ויציאה ב- 03:30 לעבר הבהאמס- הפלגה ממיאמי לבימיני-יחסית קצרה -46 מייל-אבל יש לחצות את זרם הגולף...

זרם הגולף זה בעצם כמו נהר בתוך הים שזורם מדרום לצפון בתוך חלקו הראשון של האוקיאנוס האטלנטי שעובר בין פלורידה לבין הבהאמס,מהירות הזרם עד 5 קשרים...

אז יצאנו בחושך לכיוון מזרח,רוח קלה מידי עבור מפרשים,אז אנחנו על מנוע עושים בין 6-7 קשרים מזרחה כאשר הזרם זורק אותנו צפונה ,חוויה מדהימה להפליג בתוך הזרם,זה ממש מורגש,יתרה מזאת היעד שלנו היה מזרחה ואת החרטום הפנינו בזוית של כמעט 30 מעלות הפרש על מנת לתקן את השפעת הזרם,זה קצת כמו ללכת קדימה אבל להסתכל  ימינה כל הזמן בשביל בפועל ללכת ישר...

עלה האור!!! איזה רגע קסום זה....כל מי שחווה הפלגה מהלילה אל הבוקר(או העביר לילה במדבר) יודע עכשיו בדיוק על מה אני מדבר,מישהו בא ומדליק את האור בחדר,אבל לא בבת אחת,הוא מאוד מתחשב...זה עולה בהדרגה וזה נעים נעים נעים...

ואז מזהים שקיות על המים,כל איזה מאה מטר שקית אוכל צפה לה....

הסקרנות הרגה אותי,עצרתי סירה ובעוד זרם הגולף לוקח אותנו צפונה הרחק מהיעד דגתי שקית כזו בעזרת דלי

מסתבר שזו מדוזה ארסית שפיתחה לעצמה במהלך האבולוציה סוג של שקית מפרש על מנת להפליג מרחקים ארוכים מחוף לחוף....

למדוזה הזו קוראים Portuguese man - o war jellyfish

 כאשר המדוזה מגיעה לחוף היא כנראה או משחררת את השקית שעל ראשה או פשוט מתה שם ומתייבשת,כי כשהגענו לאי ועשינו טיול על החוף מצאתי מלא שקיות כאלה (אגב אין פצפצים יותר טובים בכל העולם!!!!)

כשהגענו לבימיני התלבטנו רבות עם לעגון או להיכנס למרינה,כיוון שזו בעצם כניסה רשמית לבהאמס כולל החתמת דרכונים, והמכס עלול לרצות להיכנס לסירה לבדיקה, בחרנו בסוף לבזבז 100 דולר ולהקשר במרינה.

יצא טוב,יש כאן מקלחות בלי הגבלה של מים!!!

אתמול אחה"צ נחשפנו לתופעה רעה מאוד, אבל עדיין נהנו ממנה,כל מי שחוזר לכאן מדיג,את הדגים שהוא תפס והם לא למאכל,הוא מאכיל איתם כרישים פה בתוך המרינה,ואני מתכוון לכרישים אמיתיים Bull Sharks .

מסתובבים פה איזה 10 באורך של עד 3 מטר, הם זורקים להם חתיכות למים, והאייטם המרכזי,הם קושרים דג גדול(או חצי דג) מדמם עם חוט,כאשר רק 1/3 דג נמצא בתוך המים,זה מחייב את הכריש להוציא ראש מהמים ולטרוף ברעש כזה שאי אפשר להישאר אדיש אליו...

מצטער התמונות לא יצאו משהו,אולי במהלך היום, יצא לי לצלם טקס כזה שוב...

בלילה הרוח עלתה ל-35 קשרים ומחר כל היום תהיה רוח חזקה....

יש לנו חלון שמתחיל היום בערב 26.2 בסביבות 19:00 ,אבל לא רצוי להפליג בחושך באזורים הללו.

בבימיני אין הרבה מה לעשות וגם אין אזורים ממש נוחים לעגינה מסיבות מרובות ומגוונות,אנחנו צריכים לצאת מכאן ולהפליג לאזור שנקרא berry islands שם נשמח להעביר איזה שבועיים בכיף.

אבל ברי נמצא כמעט 90 מייל מפה , וזה מחייב 2 ימי הפלגה כולל עגינת לילה באמצע שום מקום(Grand Bahama Banks),מסתמן שצריך חלון, ומזג אויר לא סימפטי בדרכו לאזורנו...

לקחנו החלטה להעביר כאן mandatory rest & weather wait  , ולצאת רק ביום שישי 27.2 - יהיה חלון צר מאוד וביום השני להפלגה נחטוף קצת על הראש....

אז היום-כביסות,טיול באי ,מנוחה ושיעורי בית על האיים של ברי!

יום כיף ב-Bimini

קמנו ליום טיול בעיר, הלכנו את כל בימיני לאורכה ברגל, אי נחמד מאוד,האנשים כולם אומרים לך שלום, אבל האמת זה הרגיש לי כאילו מישהו מכריח אותם ובודק שהם עושים את זה....(מוזר אני יודע)...

בכל מקרה,אין הרבה מה לעשות באי , בחלקו הצפוני בתהליכי בנייה  ריזורט ענק מהסרטים כולל קזינו ומרינה משוכללת בנוסף בנו שם בצד המערבי מזח ענק למעבורות ענק שיביאו תיירים מאמריקה לכאן....

בדרך חזור מהטיול באי,עצרנו לאכול קונכיה-קראתם נכון -קונכיה, עצרנו בדוכן שמוכר סלט קונכיה קר...

באנגלית konch בעברית זו הקונכייה הגדולה עם השפיצים,זאת שמצמידים לאוזן ושומעים בתוכה את הים....

שלב א' יש איש ששובר בקונכיה אזור ספציפי

שלב ב' איש אחר דוחף סכין ומזיז את הגיד המרכזי,ובכך שולף את הבשר מהקונכיה

שלב ג' האיש אוכל מהקונכיה את איבר המין שלה- נחשב לאפרודיזיאק חזק מאוד

שלב ד' האיש משלב א' מוריד מהבשר את כל המסביב ומשאיר רק את החלק שאוכלים

את החלקים שלא צריך הוא זורק למים ,שם מחכה החתול (חתול ים) לאכול את מה שנזרק

שלב ה'- איש שלישי מגיע עם סלסלה לקחת את הבשר 

,לשטוף בהמון מים ,לחתוך לקוביות ולהוסיף לסלט ירקות שהוכן 5 דקות קודם,עם הרבה,אבל הרבה מיץ לימון שמבשל כימית את הקונכיה.

שלב אחרון והכי חשוב- אוכלים....

כן זה אכן מעדן,הבשר עצמו צמיג אבל לעיס מתקתק וממכר....

לבד בלב ים, פעמיים...

27.02 התוכנית שלנו, על הבוקר אור ראשון קורעים את הדממה של המרינה בשאגת מנוע בזמן שכולם ישנים ויוצאים לים....עבד מצויין-מצאנו את עצמנו בתוך פלוטילה(קבוצה) של 10 סירות שיצאו בדיוק באור ראשון מבימיני לכיוון ה-Great Bahama Banks מרחב עצום של כ-70 מייל על 150 מייל בעומק משתנה בין 0.2 מטר ל-12 מטר....

בשלב מסויים באמצע הבנקס הפלוטילה פנתה דרומה לכיוון Nassau  ואנחנו המשכנו מזרחה לכיוון Berry Islands  .

ואז פתאום נשארנו לבד....לבד בלב ים,זה מוזר כי מלכתחילה היינו לבד,אבל כמה שעות הפלגה כאשר לידך מלא סירות אחרות,עם כל הנפנופי שלום שלום האלו,גורמים לך פתאום כשהם נעלמים להרגיש לבד...לבד...ואז כמו כדי להעצים את התחושה ערפל עטף אותנו,למזלנו למרות הערפל הייתה ראות של לפחות 100 מטר והוא נפרד מאיתנו כעבור שעה.

המרחק לאיי ברי מבימיני כ- 80 מייל, אנחנו ביום הפלגה מלא(באור יום)  לרוב יכולים לכסות עד 70 מייל,אז היה ברור שנאלץ לעצור בדרך....מכיוון שידענו שבערב הרוח עולה ולמחרת עוד יותר ניסינו לכסות כמה שיותר דרך ביום הראשון, וכך עשינו,65 מייל עד 20 דקות לפני שקיעה,בדיוק האור הנדרש להורדת עוגן נוחה ונעימה.כאשר נשארו לנו רק 15 מייל למחר...

כאשר עצרנו להוריד עוגן לא הייתה רוח כלל והמים היו שקטים כמו אגם צלול,מסביב רק מים,אין אורות של כלי שייט אחרים,אין אורות של חוף(כי אין חוף) ,יש רק אור של חצי ירח מעל,ואז כיבינו מנוע....

 אין לי מילים ובאמת שניסיתי לתאר או להעביר את התחושה ואת העוצמות של השלווה הזו והשקט מחריש האוזניים....זה היה הרבה יותר ממדהים ואני לא יודע איך להסביר....

אכלנו ארוחת ערב כיפית של נקניקיות שמנות על המנגל ופסטה ברוטב.

חיסלנו את כל האורחים המעופפים ופרשנו לישון-או שכך חשבנו לפחות....השקט הזה , היה השקט שלפני(קרוי בפינו calma di storma)...

כעבור כשעתיים התחילה רוח של 20 קשר ויחד איתה באופן מיידי עלו גלים ללא דפוס ברור שזרקו אותנו מצד לצד ,למעלה למטה, מהצד ללמעלה ומהלמטה הצידה....או כמו שקוראים לזה בשפת הימאים-היינו בתוך מכונת כביסה....זה היה כל כך חזק ששנינו נטלנו כדורי טרבמין(נוגדי בחילה והקאה)

נסכם ונאמר-היה לילה לילה....

28.2 עם אור ראשון על הבוקר בתוך הרוח והגלים,הרמנו את העוגן ויצאנו לים,הרוח הייתה בדיוק מהכיוון אליו אנחנו צריכים להפליג ומכיוון שצמצמנו מפרשים יכולנו לחדד רק 60 מעלות לרוח,כך שגם גלסים לא יעזרו פה,נאלצנו להניע מנוע ובעזרת ראשי ומנוע הפלגנו בזוויות של 30 מעלות לרוח ע"פ הניווט הנדרש מבחינת עומקים בבנקס....4 שעות אחרי ואנחנו במקום שנקרא Bullocks Harbour .

פה הזמן לעמוד רגע ולהעריך מילה שביום יום נשמעת פשוטה,אבל אחרי הלילה ההוא ובהתחשב בתחזית מזג האוויר לימים הקרובים המילה הזו מרחיבה כלי דם,מחממת את הלב ומורידה משקל מהחזה- SHELTER , אז כעבור 4 שעות הפלגה הורדנו עוגן במקום שסיפק לנו Shelter ....

יום מנוחה ב- Berry Island - Bullocks Harbour

אז אנחנו עומדים לנו על עוגן במקום הנפלא הזה, שמספק עבורנו את ה-shelter   המדובר...

ירדנו היום עם הדינגי לאיזה חוף מבודד ,זה ממש כיף להגיע לחוף שהוא רק שלך,זה כמו ריילי ביץ של תאילנד למי שמכיר,אבל רק אתה שם!

השארנו את הדינגי על החוף והסתובבנו קצת בחול ובתוך המים החמימים....פגשנו מעט חברים חדשים

חזרנו לסירה לא. צהריים ובהחלט עבר עלינו יום מנוחה קליל שממש היינו צריכים....

חשבנו על זה רבות והחלטנו לאחר מחשבה מעמיקה,לעשות עוד יום מנוחה כזה מחר!

מקבץ ימים בברי הצד המערבי

2/3 אנחנו נהנים לנו ב-shelter -היום נסענו עם הדינגי לחוף לעשות קניות  בחנות מכולת של האי

יש איזה רגע כזה,שכשאת הסידורים והקניות שלך אתה עושה עם דינגי ולא עם הרכב,אתה מבין שאתה במקום הנכון....הגענו לחוף,"החנינו" את הדינגי,והלכנו ברגל לקניות.

בדרך כמובן עצרנו  לצלם את הבוג'נגלס

במכולת יאמר לזכותם למרות שכל גודלה היה 4 על 4 ,היה מגוון מרשים של פריטים ועל כן רכשנו מעט פריטים בשביל הכיף וכמובן גם בשביל להביע תמיכה ופרגון לחנות, חוץ מזה היה שם פריזר קטן עם קצת סטייקים והמנגל לא עבד כבר הרבה ימים...או כמו שאומרים אצלנו ,עשינו אחד ועוד אחד יצא סטייקים על האש!

3/3 העברנו יום של בטלה- תאמינו לי ,גם יום של בטלה כאן,מעייף בטירוף....

4/3 על הבוקר סידורים-קודם כל ממלאים את מיכל הדלק של הסירה מהג'ריקנים ויאללה 2 נגלות לתחנת דלק המקומית,נגלה ראשונה גם כן הולכת לתוך המיכל של הסירה ונגלה שנייה נשארת קשורה על הסיפון(כל נגלה 3 ג'ריקנים של 5 גלון(24.5 ליטר) כל אחד...

קצת קניות בחנות המקומית,בזכות זה שמצאנו קיצור דרך,אז לימור הלכה לבד ואני חיכיתי בדינגי...

אחה"צ קפצנו ללגונה ליד שהייתה מדהימה,אבל הייתה רוח חזקה והתחיל להיות קצת קריר אז חזרנו לסירה, והתחלנו מזימות לחלון מזג האוויר שקרב ובא...